תם נ' ברגר קינג ישראל

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 40962-05-22 תם נ' ברגר קינג ישראל (ב.ק.י. 2014)  בע"מ

לפני כבוד השופטת  רחל ערקובי

מבקש:

חגי תם

ע"י ב"כ עו"ד שירה בלום-וולף

נגד

משיבה:

בורגר קינג ישראל (ב.י.ק. 2-14) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אמיתי דוד

בפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת.

מבוא:

1. המבקש הגיש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישורה של התובענה כתובענה ייצוגית. יסודו של ההליך הינו בטענות המבקש להטעיה והונאה בכשרות בסניף המשיבה בהוד השרון (להלן: "הסניף"). המבקש טען כי המשיבה הציגה את הסניף כסניף כשר בשלט גדול על קיר הקניון, ואולם בפועל הסניף לא היה כשר כלל, מה שהוביל את הצרכנים לצרוך מוצרים שאינם כשרים בחושבם כי הסניף כשר.

2. המשיבה כפרה בטענות המבקש, וטענה כי תעודת הכשרות המוצגת בסניף הוסרה, וכי השלט הפנימי בקניון הוסר אף הוא, ונטען כי השלט החיצוני הוסר ימים אחדים לאחר הגשת הבקשה לאישור הליך זה. עוד נטען כי יש קושי באיתור הקבוצה שכן אנשים דתיים ממילא לא יסעדו בבית עסק ללא תעודת כשרות.

3. בתגובה לתשובה טען המבקש כי המשיבה הודתה כי הסניף הוצג ככשר במשך תקופה ארוכה של כשנה וחצי למרות שאין חולק כי הסניף לא היה כשר וזאת בניגוד להלכה שנקבעה בעניין 8037-06 שי ברזילי נגד פריניר (הדס 1987) בע"מ [פורסם במאגרים, 4.9.14].

4. המשיבה תיקנה את הפרסומים שעל פי הנטען היו פרסומים מטעים, והשלט החיצוני בקניון המצהיר על הסניף ככשר הוסר. לאור כך, נסללה הדרך לסיומו של ההליך בהסדר.

בקשת ההסתלקות:

5. הצדדים הגיעו להסכמה כי ההליך יסתיים בהסתלקות מתוגמלת, במסגרתה הוסכם כי:

המשיבה תתרום שוברים פיסיים לארוחות בסניפים כשרים של המשיבה בשווי כולל של 480,000 ₪ שיחולקו לגדודים לוחמים בצה"ל סדיר או מילואים (להלן: "התרומה"). עוד הוסכם כי תוקף השוברים יהיה למשך 12 חודשים, וכי ככל וישונה מחיר הארוחה בסניפים לצרכן הדבר לא יפגע בערך השוברים. עוד הובהר כי אין המדובר בקופון הנחה אלא בשובר שהינו בבחינת כסף חי המעניק ארוחה מלאה ללא תוספת תשלום או תנאי כלשהו.

6. בנוסף הוסכם על גמול למבקש ושכ"ט לבאי כוחו בשיעור של 9,600 ₪ למבקש, ועוד 43,200 ₪ + מע"מ לבאי כוחו.

7. כמו כן הוסכם כי המשיבה תשפה את המבקש בתשלום האגרה בה נשא והצדדים עותרים להורות על פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

8. ביחס לפרסום מתבקש ביהמ"ש שלא להורות על פרסום ההסתלקות.

9. לסיום הבהירו הצדדים כי ההסכמות אינן מהוות כל הסכמה או ויתור על איזה טענה מטענות מי מהצדדים.

דיון:

10. סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, (להלן: "החוק"), חולש על מנגנון ההסתלקות בתובענות ייצוגיות.

11. פס"ד המנחה בסוגיה הינו פס"ד בעניין עא 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ [פורסם במאגרים, 5.8.18], (להלן: "עניין מרקיט"). בעניין מרקיט מנתח ביהמ"ש את הסיכונים הכרוכים באישור הסתלקות מתוגמלת למול היתרונות שבכך.

מצד אחד, הסתלקות מתוגמלת "עלולה ליתן תמריץ למייצגי הקבוצה למחוק תביעה מוצדקת – וזאת מתוך רצון של המייצגים לגרוף רווח קל ומהיר לכיסם הפרטי על חשבון טובתה של הקבוצה"… "ההסתלקות מצננת עד מאוד את האפשרות שתוגש תובענה ייצוגית נוספת באותו עניין… "הסתלקות מתוגמלת עלולה ליתן תמריץ להגשת תביעות סרק." ביהמ"ש ממשיך ומנתח לעומקם של דברים את השיקולים השונים וההסתייגויות  כאשר בין היתר נלקח בחשבון ההשפעה על הכלי של תובענות ייצוגיות, ההשפעה על העומס על בתי המשפט, ועוד.

12. בסיכומו של דבר ביהמ"ש מבהיר כי "מנגנון ההסתלקות נועד לאפשר לבית משפט למחוק תובענות שמתברר כבר על פני הדברים שהסיכוי שיוכרעו לטובת הקבוצה הם נמוכים, או שמטעם אחר אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך".

13. כידוע, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק, הסתלקות מהליך תובענה ייצוגית טעונה את אישורו של ביהמ"ש גם אם הוסכמה בין הצדדים, ואפילו אם אינה יוצרת מעשה בי-דין. לפיכך, המחוקק הותיר לביהמ"ש את שיקול הדעת הרחב לאשר או לדחות בקשה להסתלקות בהתאם לשיקולים השונים שנקבעו בפסיקה, והינם פועל יוצא של מנגנון התובענה הייצוגית והמשמעויות שעשויות להיות לאישור הסתלקויות בכלל ובמקרה הקונקרטי בפרט.

14. על מנת להכריע בבקשה להסתלקות מתוגמלת וכן בבקשה לפסיקת גמול ושכ"ט במסגרת הבקשה לאישורה של ההסתלקות, ביהמ"ש בוחן:

א. התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה – כלומר, בהמ"ש מוודא כי אין המדובר בתביעת סרק אלא בתובענה בעלת עילת תביעה לכאורה.

ב. כי אכן אין מקום להמשך בירורו של ההליך – כגון שההפרה או המעשה או המחדל מושא התובענה תוקנו.

ג. התועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

ד. האם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה.

15. במסגרת בחינת ההסדר כשלעצמו ביהמ"ש בוחן ראשית האם יש מקום לאשר את הבקשה, בהתאם לכללים שנקבעו בסעיף 16 לחוק. במסגרת זו ביהמ"ש נדרש לוודא כי אינטרס הקבוצה קיבל ביטוי וניתן לו  מעמד בכורה. בשלב השני אחר שביהמ"ש שוכנע כי הסדר ההסתלקות יועיל לחברי הקבוצה יש לבחון האם יש מקום להורות על פרסום.

ולענייננו,

16. בתיק כאן המבקש תיאר בכתב תביעתו את השתלשלות העניינים שלמען נוחות הקריאה, ואחזור עליה בקצרה. המבקש ראה את שלט על קיר הקניון כי הסניף כשר, נכנס לסניף ורכש מוצר שעל פי הפרסומים מהווה חידוש – המבורגר עם מוצר שנראה כגבינה ויש לו טעם של גבינה ואולם הינו כשר. לאחר שהחל לאכול את ההמבורגר שיתף את חווייתו כי למוצר שנחזה להיות גבינה יש טעם כמו של גבינה, שאז הסתבר לו כי אכן המדובר בגבינה ולא במוצר חילופי, כשר. רק אז נודע לו שהסניף אינו כשר. הסניף הפסיק את כשרותו כשנה וחצי קודם לכן, הסיר את תעודת הכשרות ואת השלט הפנימי בתוך הקניון שהכריז על הכשרות ואולם השלט החיצוני נותר על כנו ולא הוסר, כך שהכיתוב "סניף כשר" הטעה את המבקש להאמין שהוא נכנס לרכוש מוצרים בסניף כשר.

17. חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983 קובע בסעיף 5 כי "העוסק במכירת מצרכים לציבור לא ימכור ולא יציע למכירה מצרך שאינו כשר לפי דין תורה תוך הצגתו בכתב ככשר". בפס"ד המנחה בסוגיה בעניין ע"א 8037-06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, סז(1) 410, נקבע כי ציון מוצר ככשר בעוד שאינו כשר מהווה הטעייה.

18. אין חולק כי השלט שהוצג על גבי הקניון הציג את הסניף כסניף כשר, כלומר, סניף העומד בתנאי הכשרות. אם כך נראה מבלי לקבוע למסמרות ולצורכי ההחלטה כאן כי למבקש קיימת עילת תביעה אישית.

19. שאלה אחרת מורכבת יותר בענייננו הינה מהי הגדרת הקבוצה, שכן אין חולק שבתוך הסניף הוסרה תעודת הכשרות והשלט הפנימי המכריז על הסניף ככשר הוסר. כלומר, לכאורה הקבוצה הגדירה רק אנשים שביקשו לרכוש מוצרים כשרים מסניף כשר והסתמכו על השילוט החיצוני בלבד.

20. כאשר לוקחים בחשבון את המכלול, לרבות הסיטואציה הייחודית הנוגעת לאופי הקבוצה בכללותה, היינו ציבור שמסתמך על השלט החיצוני ולא מבקש לראות את תעודת הכשרות, נראה כי הסכום שהצדדים הסכימו עליו משקף בצורה נאותה את היקף הקבוצה מצד אחד תוך שיש בו כדי להצביע על ההרתעה המתאימה במקרים של הטעייה בכשרות – ואדגיש שוב – בנסיבות הייחודיות של המקרה.

21. הצדדים כאמור הסכימו על פיצוי בדרך של מתן שוברי ארוחות לחיילים דתיים בסניפים כשרים בסכום כולל של 480,000 ₪, חיילי סדיר ו/או חיילי מילואים. ביחס לכך אני סבורה שמדובר בסכום סביר ובהיקף שמתאים להליך ומבטא את הנזק הפוטנציאלי המוערך, עם זאת אני מאשרת את ההסכמה בהסתייגות אחת, והיא כי חלוקת השוברים לא תיערך תוך הבחנה בין חיילים דתיים ושאינם דתיים, שכן יש בכך לטעמי משום טעם לפגם.

לכן אני מורה כי החלוקה של השוברים תערך ללא הבחנה בין אמונתם של החיילים באשר היא.

22. הצדדים עתרו לאשר גמול ושכ"ט. המדובר בסכומים העומדים ביחס מקובל לשיעור הגמול לחברי הקבוצה, וזאת בהתאם לפסקי הדין השונים שפורטו על ידי הצדדים. בדיקת הגמול ושכ"ט מגלה כי המדובר בסכום המהווה כ12% משיעור הפיצוי הכולל לקבוצה, סכום זה הינו סביר.

23. הצדדים ביקשו שלא להורות על פרסום – כאשר המדובר בבקשת להסתלקות מתוגמלת שמוגשת בראשית ההליך, בטרם נדונה בקשת האישור, והבקשה אינה מעוררת איזה קושי או בעייתיות, אין עילה לחייב את המבקש להמשיך בהליך הייצוגי, במיוחד כאשר ההסכמות לא יוצרות מעשה בי דין לחברי הקבוצה. לפיכך לא מצאתי לנכון להורות על איתור תובע חילופי. לעניין פרסום אני סבורה כי אין צורך בפרסום בהתאם לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, ואני מורה על פטור מפרסום שיביא להוצאות מיותרות.

24. לעניין פטור מתשלום האגרה, המשיבה נושאת בהתאם למתווה המוסכם בתשלום המחצית הראשונה של האגרה. בנסיבות העניין כאשר הצדדים חסכו את הצורך בשמיעת ההליך בכללותו והוא הסתיים בשלב הראשון בטרם דיון בבקשה לאישור אני מורה על פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

25. לסיכום אני מאשרת את הבקשה בכפוף להסתייגות שפורטה לעיל ביחס לזהות מקבלי השוברים. כמו כן אני מורה לצדדים להגיש בתוך 45 ימים אסמכתא לחלוקת השוברים, וקובעת כי התשלום של הגמול ושכ"ט (בניגוד להסכמות) יהיה רק לאחר שצדדים יאשרו בתצהיר כי השוברים חולקו במלואם.

26. מזכירות תסגור את התיק עם זאת תקבע תז"פ לתיק הסגור לעוד 50 ימים לקבלת התצהיר הנ"ל.

ניתנה היום, ה' ניסן תשפ"ה, 03 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.

רחל ערקובי

=======

טלפון המשרד: 09-7969060

מייל: office@ohn-law.com