ייפוי כח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם מעל גיל 18, לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו. זאת במקום ההליך של מינוי אפוטרופוס שצריך להתבצע דרך בית משפט ואשר נעשה לאחר שהאדם כבר אינו כשיר לקבל החלטות ואין לו השפעה על הליך המינוי.

ההליך מתבצע לרוב באמצעות עורך דין בעל הסמכה מיוחדת לערוך ולהפקיד ייפוי כח מתמשך.

האדם (הנקרא "הממנה") בוחר מרצונו, בשלב בו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען, מי יטפל בענייניו אם וכאשר מצבו ישתנה לרעה, בשל הידרדרות במצבו. הידרדרות במצב יכולה לנבוע כתוצאה מתאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מחלות אחרות, מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם.

הדרך לעשות זאת הינה על ידי מינוי של מיופה כוח במסגרת ייפוי כוח מתמשך, שיהיה מוסמך לפעול בשם אותו אדם בעתיד, כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעניינו בעצמו (כאמור, בניגוד להליך המשפטי של מינוי אפוטרופוס, שנעשה לאחר שהאדם כבר אינו כשיר לקבל החלטות ואין לו השפעה על הליך המינוי).

לרוב, הממנה בוחר במיופה כוח על סמך יחסי אמון וקרבה עמו (בן או בת זוג, הורים וילדים), או, לרוב במקרים בהם אין קרובים כאלה, בשל מומחיותו או ניסיונו המקצועי של מיופה הכח (ללדוגמא: רואה חשבון או עורך דין).

הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו – האישיים, הרפואיים והרכושיים או רק לחלקם.

עריכת ייפוי הכוח המתמשך והחתימה עליו מתבצעות בפני עורך דין (ו/או בעלי מקצוע נוספים – רופאים). בנוסף לחתימת הממנה, נדרשת גם חתימת מיופה הכוח. חתימות אלו מהוות הסכמה לתוכן ייפוי הכוח המתמשך.

ייפוי כוח מתמשך יערך וייחתם בפני עורך דין שאין לו עניין אישי בייפוי הכוח ואשר עבר הכשרה מקצועית מטעם האפוטרופוס הכללי, מכוחה הוא מוסמך לערוך ייפוי כח מתמשך. למשרדנו הסמכה לעריכת ייפוי כח מתמשך.

אדם אשר יחולו עליו אחד או יותר מהתנאים הבאים לא יוכל להתמנות כמיופה כוח בייפוי כוח מתמשך:

עורך הדין יפקיד את ייפוי הכוח המתמשך, לאחר שהוא ערוך וחתום כדין, במרשם המנוהל על-ידי האפוטרופוס הכללי ויקבל אישור על ההפקדה, המהווה אסמכתא שייפוי הכח נערך והופקד כדין.

אדם יכול להחליט על מינוי מיופה כוח יחיד וכן על מינוי מיופה כוח מחליף, למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול בשמו. כמו כן, הוא יכול למנות מספר מיופיי כוח. ניתן ואף מומלץ לקבוע אם מיופיי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם, וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם.

הממנה יכול לקבוע קביעה כללית – כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות ובכך להשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים וזאת באמצעות קביעת הנחיות מקדימות.

ישנן פעולות מסוימות המחייבות הסמכה מפורשת בייפוי הכוח לצורך ביצוען (לדוגמא: מתן תרומות ומתנות בסכומים מסוימים), ופעולות מהותיות אחרות המחייבות קבלת אישור בית משפט (לדוגמא: עסקאות במקרקעין, מתן מתנות בסכומים מסוימים).

הממנה רשאי לקבוע אדם מיודע (או מספר אנשים מיודעים) שיקבל מידע או דיווחים ממיופה הכוח על החלטות שקיבל ועל פעולות שביצע או לקבוע שהאפוטרופוס הכללי יפקח על מיופה הכוח.