שלבי הליך חדלות פרעון (פשיטת רגל) של יחיד

ההליך בהתאם לחוק נמשך כארבע שנים ומורכב בגדול מהשלבים הבאים:

1. פתיחת בקשה:

לצורך הגשת בקשה לפתיחה בהליך חדלות פרעון נדרש להמציא מסמכים שונים, המעידים על חובות, התחייבויות ונכסים של האדם. שלב איסוף המסמכים חשוב לצורך הגשת הבקשה. חוסר במסמכים יוביל לדחיית הבקשה עד להשלמתם.

מתן "צו לפתיחת הליכים":

ה"צו לפתיחת הליכים", שניתן על ידי הממונה על חדלות פרעון (להלן: "הממונה") הוא האישור על כך שנפתח הליך חדלות פירעון בעניינו של החייב. עם מתן ה"צו לפתיחת הליכים" מעוכבים כל ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגד החייב, כולל הליכי גבייה בהוצאה לפועל.

כחלק מהצו שינתן, נדרש החייב לעמוד בתשלום חודשי קבוע לממונה, למעט במקרים חריגים. הצו נקבע לפי יכולתו של החייב ובהתאם להכנסותיו והוצאותיו. ניתן לערוך סימולציה ולהעריך מה יהיה הטווח של צו התשלומים, חשוב להדגיש מדובר בהערכה בלבד והסמכות בעניין היא של הממונה ולפי שיקול דעתו בלבד.

לאחר הגשת הבקשה וכל המסמכים הנלווים ימונה (במסגרת הצו) נאמן ויקבע צו תשלומים לחייב (פורט לעיל). צו התשלומים הוא סכום חודשי שקובע הממונה שעל החייב לשלם לממונה על חדלות פרעון (להלן: "הממונה"). גם לנאמן יש השפעה על גובה התשלום והוא יכול לפעול להגדיל אותו, שכן אחת ממטרותיו היא להגדיל את ההחזר לנושים, כך שהגדלת התשלום, במקרים המתאימים, תורמת להשגת מטרה זו.

בנוסף, לאחר מתן הצו, יש להגיש דוחות דו-חודשיים המפרטים את מצב ההכנסות וההוצאות של החייב. גם הדו"חות יכולים להוביל לשינוי צו התשלומים. משרדנו נותן הדרכה מדוקדקת בעניין הגשת הדו"חות על מנת שהחייב יוכל להעריך את מצבו בהליך. לצורך הגשת הדו"חות, יש לאסף ולשמור את כל האסמכתאות והקבלות על תשלומים ששולמו כדי לצרפת לדו"ח לאימות ההוצאות המפורטות בו.

2. התנהלות בתקופה שבין מתן הצו ועד למתן "צו לשיקום כלכלי":

מדובר בתקופה האורכת 12-18 חודשים, ממתן הצו ועד קביעת דיון למתן צו לשיקום כלכלי.

בסמוך למתן הצו יערוך הנאמן לחייב חקירה, בה יאמת את הפרטים שבבקשה, ההכנסות וההוצאות, ינסה לברר מקורות תשלום נוספים ועוד. משרדנו מלווה את החייב ונוכח כמובן בחקירה.

בתקופה זו יש לעמוד בצו התשלומים ולהגיש דו"חות דו-חודשיים כפי שפורט.

בתקופה המתחילה במתן "צו לפתיחת הליכים" ועד למתן ה"צו לשיקום כלכלי", תידרש/י לעמוד בצו התשלומים ולהגיש דוחות דו-חודשיים.

בנוסף יוטלו מספר הגבלות בהן: מתן צו עיכוב יציאה מהארץ; איסור צבירת חובות חדשים; על חייבים משלמי מזונות חלה חובה לשלם את המזונות באופן שוטף; איסור להשתמש בשיקים ורטיסי אשראי (מותר להשתמש בכרטיס דביט); איסור להשתתף בהקמת חברה חדשה ועוד.

בעניין תשלום מזונות הנאמן יכול לפנות לבית המשפט ולבקש "קציבת מזונות". קציבת מזונות היא הפחתה של תשלום המזונות שנקבע וזאת על מנת להגדיל את התשלום ל"קופת הנשיה". מדובר באיזון שנעשה בין סכום המזונות שנקבע כאשר האדם היה בעל יכולת כלכלית לבין האינטרס של הנושים להגדיל את הקופה.

3. "צו לשיקום כלכלי": 

לאחר הגשת הדוח המסכם יתקיים דיון בבית המשפט או בהוצאה לפועל בנוגע לקביעת תכנית לשיקום כלכלי עבורך שתיקבע במסגרת "צו לשיקום כלכלי" אותו יקבע בית המשפט / רשם חדלות הפירעון.

בית המשפט מתחשב בגורמים שונים כולל המלצת הנאמן והממונה וכן ההתנהלות לאורך ההליך (שגם הנאמן יתייחס אליה בדיון).

הדיון יתקיים כשנה שנה-וחצי לאחר מתן צו פתיחת הליכים.

בדר כלל הצו ינתן לתקופה של כ- 3 שנים (קיימים מקרים בהם תקבע תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר).

צו לשיקום כלכלי יתייחס לגובה התשלומים והתקופה בה ישולמו, לנכסים שבקופת הנאמן ולאופן מימושם לטובת הנושים, לחובות שלא ינתן עבורם הפטר אם יש כאלה, להטלת הגבלות, הטלת חובה להשתתפות בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, דרישה להגשת דוחות ועוד.

4. הפטר:

ההפטר הוא השחרור של היחיד/ה מכלל החובות (פרט לחובות שאינם ברי הפטר).

ההפטר הוא היעד המיוחל של היחיד/ה ולמענו התחיל ההליך. השאיפה היא לקבל את ההפטר בהקדם האפשרי תוך ניהול הליך "חלק" וללא בעיות. הדבר תלוי בייצוג נכון וטוב אולם תלוי גם בהתנהלות החייב במהלך ניהול ההליך.

למשרדנו נסיון בייצוג בהליכי חדלות פרעון והשגת היעד המיוחל.

ככלל, עמידה בכל דרישות הצו לשיקום כלכלי, תוביל לכך שבתום תקופת השיקום הכלכלי הקבועה בצו יינתן לך הפטר מכל החובות שהם בני הפטר (לא כולל חובות שאינם ברי הפטר שפורטו קודם).