ת"צ 20037-04-19 לוקחים אחריות – משנים מציאות ברשת ואח' נ' טלזר 019 שרותי תיקשורת בינלאומיים בע"מ ואח'

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ת"צ 20037-04-19 לוקחים אחריות – משנים מציאות ברשת ואח' נ' טלזר 019 שרותי תיקשורת בינלאומיים בע"מ ואח'     תיק חיצוני:

 

 

לפני	כבוד השופט עוז ניר נאוי
מבקשים		1. לוקחים אחריות – משנים מציאות ברשת 2. אייל אמרגי 3. אוריאל ביליצקי 4. נחמיה כהן 5. אלישע שלזינגר 6. ידידיה אבועזיז 7. דוד פרץ 8. שלמה דוויק 9. שמעון יוחאי סבח 10. מיה נועמה 11. איתי שאוליאן 12. מיטל שרמן   ע"י ב"כ עוה"ד מירון, בן ציון ופריבס ושות' וכן ע"י ב"כ עוה"ד ג.פ. קורצ'מני ו/או אח' ממשרד עורכי הדין פאוסט, קליין ושות'
נגד
משיבות		1. טלזר 019 שרותי תיקשורת בינלאומיים בע"מ   ע"י ב"כ עוה"ד אורי קסיר ו/או לנה מור ממשרד סלומון, ליפשיץ ושות'   2. חברת פרטנר תקשורת בע"מ   ע"י ב"כ עוה"ד עמר, רייטר, ז'אן שוכטוביץ' ושות'   3. בזק בינלאומי בע"מ (ניתן פס"ד)     4. פלאפון תקשורת בע"מ ח.פ. 511076572   ע"י ב"כ עוה"ד צמח שניידר ושות'   5. הוט מובייל בע"מ   ע"י ב"כ עוה"ד פישר ושות'   6. 013 נטוויז'ן תקשורת נייחת 2006 בע"מ 7. סלקום ישראל בע"מ   שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד ארנון, תדמור-לוי, עורכי דין   8. גולן טלקום בע"מ   ע"י ב"כ עוה"ד תמיר כהנוב, משרד כהנוב, כרמי ושות'

 

 

פסק דין

(אישור הסדר פשרה)

 

1. לפני בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), שהגישו המבקשים והמשיבות (למעט המשיבה 3, בזק בינלאומי בע"מ, אשר בעניינה אושר הסדר הסתלקות – פסק דין מיום 29.4.2025); להלן בהתאמה: "המבקשים", "המשיבות" או בשמן המסחרי, ו- "הבקשה לאישור ההסדר").

 

תמצית בקשת האישור

 

2. בתאריך 11.4.2019 הגישו המבקשים את בקשתם לאישור התביעה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), שבה נטען כי המשיבות אינן מיידעות את לקוחותיהן כנדרש על אודות תכנים פוגעניים ברשת האינטרנט, אינן מיידעות בדבר האפשרות להצטרף לשירות סינון תכנים בחינם ואינן מספקות בפועל שירות יעיל לסינון אתרים ותכנים פוגעניים. בכך נטען כי המשיבות הפרו את הוראות סעיף 4ט לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן: "חוק התקשורת") וכן את הוראות רישיונן ואת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, התרשלו, עוולו בהפרת חובות אמון, הפרו חוזה ועשו עושר ולא במשפט. לטענת המבקשים, הנזק שנגרם להם הוא נזק ישיר, הכולל פגיעה באוטונומיה לנוכח הטעיה ומצג שווא, פגיעה בכבוד ואפליה, טיפול לקוי בשל ניגוד עניינים ועליית מחיר בשל ההטעיה ומצג השווא.

 

3. הקבוצה בשמה נטען שהוגשה בקשת האישור הוגדרה כלקוחות המשיבות בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד לעמידה מלאה של המשיבות בהוראות חוק התקשורת אשר נפגעו ו/או היו עלולים להיפגע מאי עמידת המשיבות בהוראות חוק התקשורת ו/או הוראות הרישיון.

 

4. במסגרת הבקשה נטען כי ביחס להפרות המשיבות עומדות מספר רב של אינדיקציות, אשר מעידות על כך שהמשיבות נמנעו מלעמוד בחובתן בדין ליידוע על אודות מתן שירות חינמי, בשל הסכנות לילדים ולקטינים ובהתחשב בתכנים הפוגעניים המצויים ברשת.

 

5. בבקשה הוצגו שלל החלטות ועיצומים מטעם משרד התקשורת, במסגרתם, לאורך השנים, נקנסו המשיבות לאחר שבבדיקות שנערכו אל מול נציגי שירות נמצא כי הן מפירות את חובתן ליידע על אספקת שירות סינון חינמי לצורך הגנה מפני תכנים פוגעניים. כן נטען כי משרד התקשורת הפעיל מספר רב של פעמים את סמכותו להטיל עיצומים כנגד המשיבות. הבדיקה המקדימה של משרד התקשורת הכילה בחינה רוחבית של שיחות מוקלטות והסתייעות במפקחים מטעם המשרד, ועמדה על כשלים עמוקים ביידוע באמצעות נציגי השירות. הבקשה הבהירה כי העיצומים והליכי הבדיקה שקדמו להם אמנם התמקדו בחלק אחד מתוך חמש החובות המוטלות על הספקיות – חובת הנציג ליידע את הלקוח – אולם יש בהם, בפני עצמם, כדי לבסס את הפרת החובה ואף כדי ללמד על מגמה כללית של 'הפקרות' בפעילות המשיבות והשוק כולו.

 

6. נוסף על אלה, נשענה הבקשה על מספר מחקרים, בדיקות, סקרים ושאלונים אשר הצביעו על שיעור חשיפה אדיר של ילדים לתכנים פוגעניים ומזיקים ברשת האינטרנט ועל מעט ידע של הורים בדבר הסכנות הרלוונטיות. הבקשה אף הציגה נתונים שפורסמו במחקר של המרכז למחקר ומידע של הכנסת, אשר הבהירו כי במבחן התוצאה שיעור ההצטרפות לשירות הסינון בחברות השונות הוא נמוך מאד ואף אפסי. כן נטען כי בעצם הנתונים המלמדים על הצטרפות אפסית לשירות, יש כדי להעיד על כך שהמשיבות לא עומדות בחובותיהן.

 

7. במסגרת הבקשה אף נטען כי יש לבחון בחומרה את התנהלות המשיבות. כן הודגש כי המחוקק ביקש להתמודד עם תכנים פוגעניים ומזיקים דוגמת הימורים, אלימות, סמים, פורנוגרפיה ופדופיליה – כאשר האוכלוסייה הפגיעה והחשופה מכל היא אוכלוסיית הילדים ובני הנוער, וכי הימנעות מיידוע אפקטיבי מעקרת ומאיינת מתוכן את הוראת המחוקק ובכך מונעת מלהגשים את תכליתו.

 

8. הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור היו פיצוי, השבה, מתן צו הצהרתי וצו עשה המורה למשיבות לחדול מנורמות פעילותן, ובנוסף/לחלופין כל סעד אחר אשר יראה צודק לבית המשפט.

 

9. בתאריך 1.7.2019 הוגשה בקשה להוספת ראיות ולתיקון בקשת האישור בעניינה של המשיבה 7 (להלן: "בקשת התיקון"). במסגרת הבקשה ביקשו המבקשים לצרף החלטות ועיצומים נוספים שניתנו על ידי משרד התקשורת לאורך השנים בגין הפרת חובת היידוע על ידי המשיבות.

 

10. לאחר הגשת תשובות לבקשה, במסגרתה התנגדו המשיבות לבקשת התיקון מטעמים שונים, נעתר בית המשפט בתאריך 29.8.2019 לבקשת התיקון הראשונה (להלן: "ההחלטה בבקשת התיקון").
11. בתאריך 26.11.2019 הגישו המבקשים את בקשת האישור המתוקנת במסגרתה נטען, בין היתר, כי בנוסף לעיצומים שאוזכרו בבקשת האישור, בתחילת אוגוסט 2019 ולאחר מקצה של בירורים ובדיקות חוזרות הודיע משרד התקשורת כי חמש מן המשיבות נמצאו מפרות שוב את הוראות החוק בדבר יידוע, ובשל כך הוטל עליהן קנסות בסכום כולל של כ- 1.1 מיליון ש"ח.

 

12. בתאריך 17.12.2019 הגישו המבקשים בקשה למחיקת פסקה מבקשת האישור המתוקנת והוספת ראיה ביחס למשיבה 3, בזק בינלאומי בע"מ (להלן: "בזק בינלאומי"). בתאריך 15.1.2020 הוגשה הודעה מטעם המבקשים אליה צורפה עמדת בזק בינלאומי שהתנגדה לבקשה. בתאריך 20.4.2020 הוגשה בקשה מטעם בזק בינלאומי לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו–2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), להעברת הדיון בבקשת האישור בעניינה למותב שדן בבקשת אישור קודמת באותו עניין. לאחר השלמת הגשת כתבי הטענות בבקשה זו, בתאריך 8.9.2020 ניתנה החלטת בית המשפט לפיה בקשת בזק בינלאומי לפי סעיף 7 תידון בדיון קדם המשפט, והמועד להגשת תשובתה הוארך עד 45 יום מיום ההכרעה בבקשה זו.

 

13. בתאריך 11.2.2020 הוגשה מטעם פרטנר בקשה לסילוק בקשת האישור המתוקנת, מהטעם שבקשת האישור המתוקנת חרגה באופן קיצוני מההיתר לתיקון כאמור בהחלטה בבקשת התיקון הראשונה, ובד בבד ביקשה להאריך את המועד להגשת תשובתה לבקשת האישור, כך שזו תוגש עד 60 יום לאחר ההכרעה בבקשת הסילוק ו/או בהתאם לה. בתאריך 13.2.2020 ניתנה החלטה (כבוד השופטת הדס עובדיה) המאריכה את המועד להגשת תשובת פרטנר עד החלטה אחרת. בתאריך 16.2.2020 הגישו המבקשים תשובה לבקשת הסילוק, ופרטנר השיבה לה ביום 12.3.2020.

 

14. בתאריך 24.12.2020 הועבר התיק לטיפולו של כבוד השופט רמי אמיר.

 

תמצית תשובת המשיבות

 

15. כל המשיבות עמדו על התשתית הקלושה העומדת בבסיס בקשת האישור. לצד זאת, כל אחת מהן הראתה כיצד היא מקיימת את הוראות הדין, הן בכל הנוגע ליידוע הלקוחות – כאשר הראיות שצורפו על ידיהן לתשובות סותרות חזיתית הן את טענת היעדר היידוע; והן בכל הנוגע לאספקת שירות סינון יעיל כמקובל בתחום – כדרישת הדין. על כך שמדובר בשירות יעיל בשים לב למקובל בתחום, ניתן ללמוד מדבריו של המשנה למנכ"ל משרד התקשורת דאז (מר מימון שמילה), בעת דיון בוועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון מיום 10.12.2018, שם הוא ציין כך:

"יש מספר תוכנות סינון שקיימות בעולם שמיועדות לסנן את הדברים הללו. וחברות התקשורת משתמשות בחמש–שש התוכנות המובילות בעולם לתחום הזה. עשינו בדיקה נוספת, התקנו את התוכנות הללו על מחשבים של המשרד וניסינו להכנס לאתרים שאני לא רוצה לגשת דווקא ל"50 גוונים של אפור" אלא לדברים שהם פורנו ממש ואתרים שיש בהם כריתת ראשים של דעאש, שזה מוביל לאלימות. וראינו שהתוכנות הללו נחסמות. הן חוסמות את הגישה."

 

16. בכל הנוגע לטענת העדר היידוע, המשיבות טענו כי הן שולחות את עלון המידע; כי יש להן יידוע על אודות שירות סינון התכנים באתרי האינטרנט שברשותן; כי קיים יידוע על אודות סינון התכנים גם בהסכם עם המנוי; וכי קיים יידוע גם על ידי נציגים ואף כי נהלי המשיבות מחייבים נציגים ליידע מנויים בעניין שירות הסינון החינמי.

 

17. המשיבות אף עמדו בתשובותיהן על כך שטענות רבות של המבקשים נטענו בעלמא, מפי השמועה, וללא כל ביסוס ראייתי, וכי המבקשים אף הודו כי קיים יידוע בדבר שירות הסינון החינמי אצל המשיבות, אולם לטענתם הסובייקטיבית הוא לא מחודד או מודגש מספיק. עוד צוין כי חלק מהמשיבות (טלזר, פלאפון, הוט מובייל, גולן טלקום וסלקום) כלל לא מכרו או שיווקו שירות סינון בתשלום, בכלל או במועדים הרלוונטיים לבקשת האישור (במקרה של סלקום החל משנת 2019), ולכן העילות והסעדים הכספיים שנטענו נגדן והטענה לפיה השירות החינמי הוסתר או לא היה יידוע לגביו במכוון, על מנת שמנויים ירכשו שירות סינון בתשלום, הם חסרי שחר בעניינן. גם משיבות שסיפקו מוצרי סינון בתשלום עמדו על כך כי אין בכך משום הפרה כלשהי, שכן אין כל מניעה חוקית לספק שירותי סינון בתשלום (והשירותים שסופקו היו שירותים שונים ביחס לשירות החינמי, וכללו מאפיינים נוספים), וגם יתר הטענות בעניין מחוסרות תשתית ומופרכות לגופן.

 

18. המשיבות גם עמדו על כך כי למבקשים (או לחברי הקבוצה), לא נגרם נזק, ובהתאם, הטענות לנזקים מועלות כסיסמאות וכי לא קיים קשר סיבתי בנסיבות העניין; וכי גם אם אירעה לכאורה תקלה כלשהי ביידוע בקרב נציג שירות מסוים – מדובר אך באפיק יידוע אחד, ומשכך אין בכך כדי להוכיח קיומו של קשר סיבתי או נזק, וממילא אלו לא הוכחו.

 

19. עוד עמדו המשיבות על כך שהתנאים לאישור תובענה ייצוגית לא מתקיימים בנסיבות העניין. זאת, בין היתר, משום שלא הונח בסיס ולו קלוש לקיומה של קבוצה וממילא זו אינה קיימת; ומשום שהטענות בבקשת האישור הן פרטניות, וכרוכות בבירור אינדיבידואלי. עוד נטען כי לכל אחת מהמשיבות ישנן טענות ייחודיות כאלה ואחרות, כמו למשל בכל הנוגע להיעדרה של עילה אישית של מי מהמבקשים וכיוצא בזאת, וכל הטענות שמורות כמפורט בתשובות לבקשות האישור.

 

תגובת המבקשים לתשובת המשיבות

 

20. בתאריך 19.10.2021 הגישו המבקשים תגובה לתשובות המשיבות לבקשת האישור, במסגרתה דחו בתוקף את טענות המשיבות.

 

21. בין היתר, טענו המבקשים כי לאחר הפשטת הרטוריקה מתברר כי כלל המשיבות למעשה מודות בחצי פה ובאופן מתחמק, כי הן הפרו את סעיף ט(ד) לחוק התקשורת וכי לא עמדו לפחות בחלק מהוראות המחוקק. במילים אחרות: אין מחלוקת באשר לקיום העוולה והנזק – לכל היותר בכימות נזק זה ועל כן יש לאשר את הבקשה ולעבור לחלק השני בו ידונו בכימות הנזק.

 

22. המבקשים הדגישו את החשיבות הציבורית האדירה ביישום החוק, והמחישו, על בסיס ניסיון המבקשת 1 וכן דיונים עדכניים בנושא בכנסת, את העלייה בחשיפת ילדים לרשת ללא פיקוח (בשל הקורונה וגורמים נוספים) שהביאה את הסכנות והתופעה לכדי 'מכת מדינה' ואת חשיבות ההגנה הטכנולוגית ויישום מלא ואפקטיבי של החוק.

 

23. בפן נוסף הדגישו המבקשים כי כלל המשיבות נמנעו מלהציג לבית המשפט החלטה מרכזית ומשמעותית שניתנה בבית משפט זה על ידי כבוד השופט גרוסקופף בת"צ 28841-01-15 ז.צ. ואח' נ' בזק בינלאומי בע"מ (להלן: "ההחלטה בעניין בזק בינלאומי") בעניין יישום החוק, יידוע וביצוע של אמצעי הסינון כאמור. בתוך כך טענו המבקשים כי החלטה זו וטעמיה מאיינת את עיקר טענות המשיבות בהליך זה, בדגש על משקל קביעות המאסדר ביחס להפרת החובות על ידי ספקיות בתכיפות רבה, כולל בשנים האחרונות ובסמוך להגשת התגובה.

 

24. בהקשר זה הציגו המבקשים את שורת העיצומים וטענו כי הקביעות הינן מקיפות, שיטתיות ומוצקות והן כבר צלחו עררים, ניסיונות בירור והשגות מטעם המשיבות בפני משרד התקשורת. נטען כי לקביעות אלה משקל רב בנוגע לעניין ההליך וכי הדברים יפים ביתר שאת בשלב מקדמי מעין זה שלפנינו.

 

25. עוד הודגש בתגובה לתשובה כי קביעות המאסדר מתווספות אל מכלול ראייתי מגוון ובו תצהיר וסקירת העמותה, תצהיר המבקשים הנפגעים, בדיקות חיצוניות מטעם גופים תקשורתיים, קביעות המחוקק, ממצאי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכן קביעות והצהרות של שלל גופים מקצועיים רלוונטיים שהופיעו בוועדות הכנסת השונות. ביחס לזאת, הוסיפו המבקשים כי אף המומחה מטעמם – שהינו אחד המומחים הבכירים בארץ להגנת ילדים ולמודעות הורים לתכנים פוגעניים ושירותי סינון – העיד בחוות דעתו כי מ"הכרותו רבת השנים" שיעור ההצטרפות הנמוך והאחוזים הנמוכים של הורים שמתקינים לילדיהם שירותי סינון חינמיים "נובעים בעיקרם מהעובדה שאין יידוע כפי שנדרש מחברות התקשורת".

 

26. נוסף על כך, הרחיבה התגובה לתשובה אף על הכשלים באיכות הסינון, תוך הצגת נתונים עדכניים בנושא.

 

27. ביחס לטענות הפרטניות של המשיבות הנוגעות להפרות מצידן, נטען ופורט בתגובה לתשובות כיצד אף לאחר קריאת התשובות ברור כי המשיבות, ככלל, עוולו בצורה דומה למדי: הפרו את חובת היידוע על ידי נציגי השירות; נמנעו מגילוי מספק ובולט (ובחלק מהמקרים אף מגילוי כלשהו) באתר, בחוזה ואף בהליך ההרשמה הדיגיטלי (שם נמנעו המשיבות מהצבת חלון חובה שיוודא את יידוע הלקוחות). במסגרת זו הציגו המבקשים כי חלק מהמשיבות שינו את המצב הנוהג (באתר, בהודעות שנמסרו וכיוצא בזאת), לאחר בקשת האישור ופעילות המבקשת 1 בנושא. עוד נטען כי בחלק ניכר מן המקרים, נעשה השינוי תוך הסתרתו מבית המשפט בתשובה ותוך הצגת מצג שווא ביחס למצב הנוהג עד להגשת הבקשה.

 

28. בתאריך 6.1.2022 הגישו המשיבות בקשה להוצאת נספחים מהתגובה לתשובה שלטענתן צורפו שלא כדין ותוך הרחבת חזית ולמחיקת סעיפים בתגובה אשר עוסקים בנספחים אלו, ובתאריך 20.1.2022 הוגשה תשובת המבקשים לבקשה זו.

 

            ההליך ופניית הצדדים לגישור

 

29. בתאריך 25.1.2022 התקיימה ישיבה מקדמית ראשונה (בפני כבוד השופט רמי אמיר), בו המליץ בית המשפט לצדדים לפנות להליך גישור. בתאריך 9.2.2022 הוגשה הודעה לבית המשפט בה הודיעו כל הצדדים לבקשת האישור כי הסכימו לפנות לגישור בפני כבוד השופטת (בדימוס) דניה קרת מאיר.

 

30. בתאריך 22.9.2022 התיק הועבר לטיפולי. לצדדים ניתנו אורכות למיצוי הליך הגישור, התקיים דיון במהלכו של הגישור ודיון נוסף בעניינה של המשיבה 3 אשר בעקבותיו הגיעו המבקשים ומשיבה 3 להסדר ההסתלקות כאמור (פסק דין מתאריך 29.4.2024) .

 

31. בסופו של יום, לאחר קיום הליך גישור ארוך, מורכב ומקיף שכלל מספר רב מאד של פגישות, בדיקות, התייעצויות ושיחות, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר סיום ההליך בדרך של הסדר הפשרה שלהלן.

 

32. הצדדים הצהירו כי אין בהתקשרותם בהסדר משום הודאה מצד מי מהם ו/או מי מטעמם בכל טענה ו/או דרישה כלשהי של משנהו שנטענה בכתבי בי-הדין שהוגשו במסגרת ההליך. ההסכמות מושא ההסדר שלהלן נועדו לצרכי פשרה בלבד, והן משקללות את הסיכויים והסיכונים הטמונים בניהול ההליך, כבכל פשרה במסגרת הליך משפטי.

 

הסכמות הצדדים – עיקרי הסדר הפשרה

 

הגדרת הקבוצות

 

33. לצורך ההסדר בלבד, הוסכם על הצדדים, כי חברי הקבוצות מושא ההסדר הם כדלקמן:

חברי קבוצת טלזר – כל לקוחות טלזר בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה, אשר נפגעו ו/או היו עלולים להיפגע מאי קיום הוראה הנוגעת לסינון תכנים בחוק התקשורת ו/או ברישיון.

חברי קבוצת פרטנר – כל לקוחות פרטנר בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה, אשר נפגעו ו/או היו עלולים להיפגע מאי קיום הוראה הנוגעת לסינון תכנים בחוק התקשורת ו/או ברישיון.

חברי קבוצת פלאפון – כל לקוחות פלאפון בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה, אשר נפגעו ו/או היו עלולים להיפגע מאי קיום הוראה הנוגעת לסינון תכנים בחוק התקשורת ו/או ברישיון.

חברי קבוצת הוט מובייל – כל לקוחות הוט מובייל בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה, אשר נפגעו ו/או היו עלולים להיפגע מאי קיום הוראה הנוגעת לסינון תכנים בחוק התקשורת ו/או ברישיון.

חברי קבוצת סלקום – כל לקוחות סלקום בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה, אשר נפגעו ו/או היו עלולים להיפגע מאי קיום הוראה הנוגעת לסינון תכנים בחוק התקשורת ו/או ברישיון.

חברי קבוצת גולן – כל לקוחות גולן בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה, אשר נפגעו ו/או היו עלולים להיפגע מאי קיום הוראה הנוגעת לסינון תכנים בחוק התקשורת ו/או ברישיון.

 

34. במסגרת ההסדר, וביחס ישיר לעיקרה של התביעה ותכליתה, הסכימו המשיבות על שורת צעדים ופעולות בקשר עם הנושא שבמוקד ההליך – סינון התכנים החינמי – הכוללות הטבות וכן שורת פעולות ותוספות שעניינן הסדרה עתידית מעבר לנדרש על פי דין, כדלהלן.

 

מתן הטבה ללקוחות לתמרוץ הפעלת שירות הסינון

 

35. הפעלת ההטבה ללקוחות הקיימים לשירות הסינון כהגדרתם להלן, תתבצע תוך תשעים יום מן היום שבו פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה יהפוך לחלוט (מועד הפעלת ההטבה ללקוחות קיימים יכונה להלן: "מועד הפעלת ההטבה ללקוחות קיימים" ואילו המועד שבו פסק הדין יהפוך לחלוט יכונה להלן: "המועד הקובע"). "הלקוחות הקיימים" הם אלו שיהיו מנויים לשירות סינון התכנים החינמי בסמוך למועד תחילת הפעלת ההטבה ללקוחות אלו.

 

36. במהלך התקופה של תשעים יום מהמועד הקובע ולמשך תקופה של שישה חודשים, החברות יחלו לתת את ההטבה ללקוחות שיצטרפו לשירות הסינון (להלן בהתאמה: "מצטרפים חדשים"; "תקופת הפעלת ההטבה למצטרפים חדשים"). הלקוחות הקיימים והמצטרפים החדשים אשר זכאים לקבל את ההטבה כאמור לעיל יכונו להלן: "הלקוחות הזכאים".

 

• מתן ההטבה התמריצית – המשיבות יעניקו ללקוחות אשר יפעילו את שירות הסינון החינמי תמריץ בצורת הטבה – שירות הדור החמישי באינטרנט הסלולרי, או תוספת נפח גלישה. מדובר בהטבות אטרקטיביות, ממשיות ובעלות ביקוש רב (לדוגמה הפנו הצדדים להטבה המוענקת על ידי חברת גולן טלקום כאשר רק בתקופה שמתחילת 2022 ועד סוף חודש יולי 2023, נרכשו 53,995 חבילות גלישה של 1 ג'יגה בייט בחודש בתשלום על ידי מנויי גולן).

 

• פרסום מתן ההטבה ייעשה באופן שיסייע ליידע ולתמרץ את הלקוחות (להלן: "פרסום ההטבה"). במסגרת זו המשיבות יפרסמו את ההטבה והתנייתה בהצטרפות לשירות הסינון החינמי באמצעות אתרי האינטרנט שלהן במשך תקופת הפעלת ההטבה למצטרפים חדשים.

 

לצד האמור בחלק הפרטני להלן, יפרסמו כלל המשיבות את ההטבה אף באמצעות מסרון ללקוחותיהן. בהקשר זה הודגש כי לשם הנוחות, ובמידה רבה אף לטובת חידוד חשיבות ההצטרפות – יהיו המשיבות רשאיות, בהתאם לשיקול דעתן, לאחד את הודעת ההטבה עם ההודעה התקופתית (שנשלחת ממילא בהתאם לסעיף 4ט לחוק התקשורת).

 

פירוט ההטבה שתינתן על ידי כל אחת מהמשיבות

 

37. פרטנר תעניק ללקוחות הקיימים הטבת תמריץ בדמות תוספת גלישה סלולרית בנפח 3.5 ג'יגה לחודש, למשך ארבעה חודשים לפחות (כלומר, מדובר בהטבה בשווי של לפחות 13.8 ₪ למנוי), ולמצטרפים חדשים תוענק תוספת גלישה כנ"ל למשך שישה חודשים. נכון לחודש ספטמבר 2024, מספר הלקוחות שמנויים לשירות סינון תכנים חינמי הוא כ- 99,500, ולכן שווי ההטבה הוא לפחות כ- 37 מיליון ש"ח. פרטנר תפרסם את ההטבה ותנאיה באתר האינטרנט שלה, וזאת בתוך תשעים יום מהמועד הקובע.

 

38. גולן תעניק ללקוחות הזכאים, כהגדרתם להלן, הטבת תמריץ בדמות תוספת גלישה סלולרית בנפח 5 ג'יגה לחודש, למשך שלושה חודשים. מדובר בהטבה בשווי של 32.7 ש"ח למנוי (מחיר חבילת גלישה חד פעמית של 5 ג'יגה באתר גולן הוא 10.90 ש"ח לחודש). נכון לסוף חודש ספטמבר 2024, מספר הלקוחות שמנויים לשירות סינון תכנים חינמי בגולן הוא 43,622 לקוחות, ולכן שווי ההטבה הוא לפחות כ- 1.42 מיליון ש"ח והוא צפוי כמובן לגדול עם הצטרפות מנויים חדשים לשירות זה. גולן תפרסם את ההטבה ותנאיה באתר האינטרנט שלה, וזאת תשעים יום מהמועד הקובע. הלקוחות הזכאים הם הלקוחות הקיימים המנויים לשירות הסינון החינמי בסמוך למועד הפעלת ההטבה כאמור לעיל וכן הלקוחות אשר יצטרפו לשירות הסינון החינמי בתקופת הפעלת ההטבה.

 

39. הוט מובייל תעניק ללקוחות הזכאים, כהגדרתם להלן, הטבת תמריץ בדמות תוספת גלישה סלולרית בנפח 1 ג'יגה לחודש, למשך שלושה חודשים. מדובר בהטבה בשווי של 18 ₪ למנוי. נכון לסוף חודש ספטמבר 2024, מספר הלקוחות המנויים לשירות סינון תכנים חינמי הוא כ- 165,000, ולכן שווי ההטבה הוא לפחות כ- 2,970,000 ש"ח. הוט מובייל תפרסם את ההטבה ותנאיה באתר האינטרנט שלה, וזאת תשעים יום מהמועד הקובע. הלקוחות הזכאים הם אלו אשר יצטרפו לשירות הסינון החינמי בתקופת הפעלת ההטבה, וכן הלקוחות הקיימים המנויים לשירות הסינון בסמוך למועד תחילת הפעלת ההטבה כאמור לעיל.

 

40. פלאפון תעניק ללקוחותיה הזכאים, כהגדרתם להלן, הטבת תמריץ בדמות תוספת גלישה סלולרית בנפח 1 ג'יגה לחודש, למשך חודשיים, ולמצטרפים חדשים למשך שישה חודשים. מדובר בהטבה בשווי של 12-4 ש"ח למנוי. נכון לסוף חודש ספטמבר 2024, מספר הלקוחות המנויים לשירות סינון תכנים חינמי הוא כ- 302,000, ולכן שווי ההטבה הוא לפחות 1.208 מיליון ש"ח, והוא צפוי לגדול עם הצטרפותם של מנויים חדשים לשירות זה בתקופת הפעלת ההטבה. פלאפון תפרסם את ההטבה ותנאיה באתר האינטרנט שלה, וזאת תוך תשעים יום מהמועד הקובע. הלקוחות הזכאים להטבה הם הלקוחות הקיימים שמנויים לשירות סינון התכנים החינמי בסמוך למועד תחילת הפעלת ההטבה כאמור לעיל וכן לקוחות אשר יצטרפו לשירות הסינון החינמי, בתקופת הפעלת ההטבה.

 

41. סלקום תעניק ללקוחותיה אשר יצטרפו לשירות הסינון החינמי בתקופת הפעלת ההטבה, בתוך 14 ימים ממועד ההצטרפות, הטבת תמריץ בדמות שירות של רשת הדור החמישי באינטרנט הסלולרי (להלן: "דור 5"), למשך שלושה חודשים. נוסף על כך, סלקום תעניק ללקוחותיה אשר משתמשים כבר כיום בשירות הסינון החינמי, הטבת דור 5 למשך חודשיים. סלקום תפרסם את ההטבה והתנייתה בהצטרפות לשירות הסינון החינמי באמצעות אתר האינטרנט שלה, והאפשרות למתן ההטבה בהתניה בהצטרפות לשירות הסינון החינמי תעמוד ללקוחות סלקום במשך תקופת הפעלת ההטבה. מדובר בהטבה בעלת שווי משמעותי שכן שוויה למנויים הקיימים בלבד עומד על סך של 1,580,640 ש"ח (שכן, עלות ההטבה המוערכת הינה 15 ש"ח לחודש, ונכון למועד זה, בסלקום קיימים כבר כ- 52,688 משתמשים הרשומים לשירות הסינון החינמי), וסכום זה צפוי לגדול משמעותית עם הצטרפותם של המשתמשים החדשים לשירות. בכל הנוגע ללקוחותיה של סלקום אשר יהיו מנויים לדור 5 עוד בטרם המועד הקובע – ללקוחות אלו תוענק הטבת תמריץ בדמות תוספת גלישה סלולרית בנפח 2 ג'יגה לחודש (להלן: "הטבת תוספות גלישה"), כאשר למצטרפים חדשים לשירות הסינון החינמי ההטבה תוענק למשך שלושה חודשים, וללקוחות אשר משתמשים כבר כיום בשירות הסינון החינמי, ההטבה תוענק למשך חודשיים.

 

42. טלזר תעניק ללקוחותיה הזכאים, כהגדרתם להלן, הטבת תמריץ בדמות תוספת גלישה סלולרית בנפח של 1 ג'יגה למשך חודש. מדובר בהטבה בשווי של 5.9 ש"ח למנוי. נכון לחודש ספטמבר 2024 מספר הלקוחות המנויים לשירות סינון תכנים חינמי בטלזר הוא כ- 65,500 ולכן שווי ההטבה הוא לפחות כ- 383,500 ₪. טלזר תפרסם את ההטבה ותנאיה באתר האינטרנט שלה, וזאת תשעים יום מהמועד הקובע. הלקוחות הזכאים הם הלקוחות הקיימים המנויים לשירות סינון התכנים החינמי בסמוך למועד הפעלת ההטבה כאמור לעיל וכן לקוחות טלזר אשר יצטרפו לשירות הסינון החינמי בתקופת הפעלת ההטבה. מתן ההטבה ללקוחות המצטרפים יתבצע בפעימה אחת, לכלל לקוחות טלזר המצטרפים, וזאת לאחר חלוף תקופת הפעלת ההטבה.

 

43. חידוד נהלים והטמעת עדכון חובה של הלקוחות – המשיבות יחדדו את הנהלים בקרב נציגי השירות שלהן (להלן: "הנציגים") בכל הנוגע להסבר בעל פה אשר לאפשרות סינון התכנים, שעל הנציגים למסור למצטרפים לשירותיהן. הנחיות הנציגים יכללו את עדכון הלקוחות על קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים ועל אפשרות ההגנה החינמית העומדת לרשותם. חידוד הנהלים יבוצע תוך 45 ימים מהמועד הקובע.

 

44. שיפור איכות הסינון – המשיבות יבצעו שיפור באיכות שירות הסינון עצמו (או מתחייבות להותירו במתכונת זו עבור משיבות שהשיפור כבר קיים אצלן, כמו סלקום, פרטנר וטלזר), על ידי הוספת סינון לתוצאות החיפוש במנועי חיפוש כמו Google או Bing. משיבות שטרם ביצעו את השיפור, יעשו כן תוך 45 ימים מהמועד הקובע. נוסף על אלה מתחייבות המשיבות להקפיד כי שירות הסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, אשר יסופק למנויים שיבקשו זאת, יהיה יעיל, בשים לב למקובל בתחום.

 

45. אפשרות להפעלה עצמית של שירות סינון התכנים – על אף שהדין אינו מחייב לעשות כן, ובעקבות שינויים ותוספות טכנולוגיות שהתבצעו במערכות הרלוונטיות, המשיבות יאפשרו/ימשיכו לאפשר ללקוחות להפעיל באופן עצמאי את תוכנות סינון התכנים החינמי, באמצעות אתרי האינטרנט של המשיבות. המשיבות הבהירו כי אין בכוונתן להפסיק את אפשרות ההצטרפות באופן האמור, בשלוש השנים שלאחר המועד הקובע, לפחות.

 

46. הגברת היידוע בנוגע לסינון החינמי מעבר לקבוע בדין – אשר ליידוע כללי באינטרנט, כלל המשיבות טענו כי הן כבר כוללות באתרי האינטרנט שלהן את המידע הנדרש לפי דין בכל הנוגע ליידוע בדבר הסכנות שבאינטרנט ולאפשרות הסינון בחינם. אולם, המשיבות הבהירו כי הן לקחו על עצמן במסגרת ההסדר לשדרג את היידוע באתרי האינטרנט שברשותן, מעבר לקבוע בדין. זאת, לצד עדכון ושדרוג הגילוי בדבר הסכנות שבאינטרנט ואפשרות הסינון בחינם בעת הצטרפות למשיבות באמצעות אתר האינטרנט, והכל עד תשעים ימים מהמועד הקובע. כל זאת כמפורט להלן:

 

• סלקום תוסיף אייקון בעמוד הראשי באתר שלה להפעלה העצמית של שירות הסינון, תחתיו יצוין במלל כי מדובר בשירות "בחינם" (מלל זה יוסף גם תחת אייקון שירות הסינון בלשונית "אינטרנט וסיבים": https://cellcom.co.il/production/Private/Internet/). כמו כן, בעמוד שבו מופיע היידוע לגבי סינון התכנים החינמי: https://cellcom.co.il/production/Private/Internet/filtering/, יוגדל הפונט ותוסף האמירה כי: "באפשרותך להפעיל שירות זה באופן עצמאי באמצעות לחיצה על האייקון הרלוונטי מטה". נוסף על כך, סלקום תתחייב להוסיף יידוע ביחס לאפשרות קבלת שירות הסינון בחינם, במסלול ההצטרפות האינטרנטי. זאת, לפחות, לשנתיים שלאחר המועד הקובע.
• טלזר תוסיף באתר האינטרנט שלה כתבות על אודות הסכנות לילדים הטמונות ברשת האינטרנט, חשיבות סינון תכנים ברשת האינטרנט והאפשרות להצטרפות לסינון חינמי בטלזר, וזאת לפחות לשנתיים שלאחר המועד הקובע. נוסף על כך, ביחס לגילוי הקיים בדבר אפשרות סינון תכנים בחינם הכולל יידוע על תכנים כגון אלימות, פורנוגרפיה והימורים – הקיים בעת ההצטרפות לטלזר באמצעות אתר האינטרנט – טלזר תמשיך בגילוי דומה לזה הקיים למשך לפחות שנתיים לאחר המועד הקובע.

 

• פרטנר תוסיף בעמוד הראשי באתר האינטרנט שלה באנר, שלחיצה עליו תוביל לעמוד בו ניתן לבצע הפעלה עצמית של השירות. נוסף על כך, תתווסף לשונית ייעודית שכותרתה "שירות סינון חינם" בתפריט "שירותים", אשר אף לחיצה עליו תוביל לעמוד שבו ניתן לבצע הפעלה עצמית של שירות הסינון בחינם. נוסף על כך, פרטנר תתחייב להוסיף יידוע ביחס לאפשרות קבלת שירות הסינון בחינם, במסלול ההצטרפות האינטרנטי. זאת, לפחות, לשנתיים שלאחר המועד הקובע.

 

• הוט מובייל תוסיף קישור באתר האינטרנט שלה, בסרגל התחתון של האתר, שלחיצה עליו תוביל לעמוד ובו מידע אודות שירות סינון התכנים, וזאת לשנתיים שלאחר המועד הקובע. נוסף על כך, הוט מובייל תתחייב להבהיר את הנוסח של היידוע ביחס לגילוי בדבר הסכנות באינטרנט ואפשרות הסינון בחינם, במסלול ההצטרפות האינטרנטי, כך שיתייחס ל"שירות סינון תכנים פוגעניים". זאת, לפחות לשנתיים שלאחר המועד הקובע.

 

• פלאפון תוסיף קישור לעמוד סינון התכנים באתר האינטרנט שלה בסרגל התחתון של האתר, הזמין בכל עמוד, וזאת לפחות בשנתיים שלאחר המועד הקובע. נוסף על כך, ביחס לגילוי בדבר הסכנות שבאינטרנט ואפשרות הסינון בחינם בעת ההצטרפות לפלאפון באמצעות אתר האינטרנט, פלאפון תתחייב להמשיך בגילוי דומה לזה הקיים. זאת, לפחות לשנתיים שלאחר המועד הקובע.

 

• גולן טלקום תתחייב להוסיף יידוע ביחס לאפשרות קבלת שירות הסינון בחינם, במסלול ההצטרפות האינטרנטי. זאת, לפחות לשנתיים שלאחר המועד הקובע.

 

47. תוך עשרה ימים מהמועד האחרון לביצוע כלל ההתחייבויות של כל משיבה (כמפורט לעיל), כל אחת מהמשיבות תגיש הודעה לבית המשפט המלווה בתצהיר בדבר קיום ההתחייבויות המפורטות לעיל.
48. הצדדים הבהירו כי כל האמור לעיל, הנוגע להתחייבויות ביחס לעתיד, כפוף לשינויים עתידיים לרבות רגולטוריים, שינויים במבנה אתרי האינטרנט, ולכל הוראה או הנחייה שעשויים להשליך על האמור לעיל. ככל שיהיו שינויים בדין בעתיד תפעלנה המשיבות בהתאם לשינויים אלו.

 

הסדר הפשרה הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין

 

49. הצדדים סברו כי הסדר הפשרה הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין. זאת, מן הטעמים הבאים המפורטים להלן.

 

50. כפי שפורט בהרחבה לעיל, המשיבות, שהן החברות המובילות במשק בתחום הסלולר, לקחו על עצמן שורת התחייבויות להסדרה עתידית, שהן הרבה למעלה מן הצורך, ונוסף לכך, התחייבו למתן הטבות בעלות שווי כספי משמעותי שמטרתן לתמרץ את לקוחות המשיבות להפעיל את שירות סינון התכנים. המשיבות ניאותו להתחייב בפעולות אלו (לפנים משורת הדין לשיטתן), מתוך הכרה בחשיבותה הציבורית והראויה של המטרה העומדת בבסיס בקשת האישור והסדר הפשרה, ומתוך רצון כנה ליצור הסדר הוליסטי ושלם, המורכב משורת התחייבויות המשלימות אחת את השנייה, כך שהשלם גדול מסך חלקיו.

 

51. מבחינה זו, לטענת הצדדים, אין מדובר בהסדרה עתידית הנוגעת רק לתיקון התנהגות נקודתית צופה פני עתיד בלבד (כמו הפסקת גביית תשלום כלשהו). אלא, מדובר לטענתם במהלך רחב ומרוכז, המונהג על ידי החברות המובילות בשוק הרלוונטי, אשר יקדם מטרה חשובה וראויה, וצפוי להביא לתועלת חברתית הקשורה במישרין לנושא בקשת האישור ואשר תחול על צרכנים רבים.

 

52. כפי שפורט לעיל, לטענת הצדדים מדובר בסט פעולות הוליסטי (חמש במספר), שהפעלתן יחדיו מספקת מכלול ומענה ישיר ומיטבי לסוגייה המצויה בלב בקשת האישור – הגברת היידוע ועידוד הפעלת שירות סינון התכנים החינמי. הצדדים הבהירו כי את תועלתו של ההסדר ניתן למדוד במספר דרכים. ראשית, בהיבט ההסדרה לעתיד, אשר תורם רבות ומעל לנדרש על פי דין ליידוע הצרכנים בדבר האפשרות העומדת להם בדבר קבלת שירות סינון תכנים בחינם, וכן הנגשת האפשרות העומדת בידם לעשות כן. שנית, בהיבט ההטבה שתינתן למשתמשים העתידיים והנוכחיים בשירות סינון התכנים, ומטרתה להוסיף על פעולות ההסדרה העתידית בכך שתניע את אותם צרכנים "מתלבטים" להפעיל ולהתנסות בשירות סינון התכנים, ולתגמל את הצרכנים שכבר עשו כן.
53. בהקשר זה הובהר, כי נוכח סוג הטענות העולות בבקשת האישור, לטענת הצדדים ישנו קושי לזהות באופן פרטני מי חברי הקבוצה שנפגעו מהתנהלות המשיבות לכאורה, מהטעמים הבאים:

 

• עסקינן בשורה ארוכה של אמצעי יידוע הננקטים על ידי המשיבות בהתאם לדין. על כן, גם אם נטען כי חל כשל באפיק יידוע מסוים, הרי שאין בכך כדי לאיין בהכרח את עצם היידוע. זאת, משום שיש לבחון למשל מי מהלקוחות לא יוּדע באמצעות נציג השירות לכאורה; מי מבין לקוחות אלה יודע באמצעות אפיקי היידוע האחרים כך שכן היה מיודע בפועל; מי מבין הלקוחות יוּדעו באמצעות פרסומים כלליים, כגון קמפיינים של משרדי הממשלה בנושא; מי מבין הלקוחות ידע על השירות מעצם היותו לקוח בחברה אחרת קודם להצטרפותו לחברה החדשה; ועוד.

 

• יש לבחון האם כל מי שלא הפעיל את השירות החינמי בהכרח לא עשה זאת מכיוון שלא היה מודע לקיומו, ואם היה מיוּדע האם היה בוחר להפעיל את שירות הסינון. כמו כן, יש להניח שבהכרח חלק גדול מחברי הקבוצה יוּדעו כדבעי בדבר שירות הסינון החינמי, אך בחרו בכל זאת מסיבותיהם שלהם שלא להפעיל שירות סינון תכנים אשר יגביל את גלישתם.

 

• עוד נטען כי הדברים נכונים ביתר שאת שעה שעסקינן בבקשת אישור שעיקרה בטענה לנזק בלתי ממוני, שהוא סובייקטיבי ואינדיבידואלי מטבעו.

 

54. במצב זה, לטענת הצדדים, ישנו קושי רב באיתור חברי הקבוצה "הנפגעים", ומשכך, הסדר זה נותן מענה לכלל לקוחות המשיבות, ומעמיק את היידוע בקשר להפעלת סינון התכנים באופן גורף. זאת ועוד, מתן ההטבה אף ללקוחות שיצטרפו לשירות הסינון החינמי מיטיב באופן מובהק עם חברי הקבוצה באופן הרלוונטי לפגיעה הנטענת.

 

55. עוד נטען כי גיבוש סט הפעולות וההטבות המפורט לעיל עולה בקנה אחד גם עם הוראת סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיו: "מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין".

 

56. כמו כן נטען כי ההסדר ראוי ויש לאשרו גם מהטעם שהפשרה הושגה בשלב מוקדם למדי של ההליך (אף כי התנהל הליך גישור ממושך), תוך חסכון במשאבי הצדדים ובמשאבי בית המשפט הנכבד. זאת, בעוד שבירור של בקשת האישור – ובוודאי של התובענה, אם בקשת האישור תאושר – יחייב דיון ממושך ומתן הכרעות במחלוקות בין הצדדים, לרבות בערכאת הערעור. עוד נטען כי בירור ההליך יצריך השקעת משאבים רבים, הן מבחינת הצדדים והן מבחינת המערכת השיפוטית, ובהתאם הסדר הפשרה המוצע יחסוך את הצורך בהשקעת משאבים אלו.

 

57. הצדדים שבו והדגישו כי ההסכמות שלעיל הן פרי משא ומתן מורכב וממושך שנערך במסגרת הליך גישור לפני כב' השופטת (בדימוס) דניה קרת מאיר, שיישב את המחלוקות בין הצדדים, ובהתאם להמלצותיה של המגשרת.

 

58. עוד נטען כי הסדר הפשרה משקף את הערכת וחלוקת הסיכונים בין הצדדים בנוגע לתובענה ולבקשת האישור. בכלל זאת, לעמדת המשיבות, הסדר הפשרה לוקח בחשבון את טענות ההגנה של המשיבות כפי שהובאו בהרחבה בתשובות מטעמן ובמסגרת הליך הגישור, וביניהן: כי טענת היעדר היידוע נסתרת חזיתית על ידי הראיות שצורפו לתשובות המשיבות, וגם אם נפל לכאורה פגם כלשהו ביידוע בקרב נציג שירות מסוים, מדובר אך באפיק יידוע אחד ומשכך אין בו כדי להוכיח קיומו של קשר סיבתי או נזק; כי טענת יעילות שירות הסינון חסרת שחר, הן מכיוון שנטענה ללא כל תשתית ראייתית ממשית והן מכיוון שהמשיבות סיפקו שירותי סינון תכנים יעיל כמקובל בתחום, אשר פותחו ותוחזקו על ידי החברות המובילות בתחום; כי לא הוכח כל נזק שהוא או קשר סיבתי (שאף לא נטען) בין מעשי המשיבות הנטענים לבין הנזקים הנטענים; וכי נוכח מהות הטענות והנזקים הנטענים, אין כל יכולת לבירורם באופן קבוצתי.

 

59. בעטיין של כלל הנסיבות המפורטות לעיל, נטען כי ענייננו בהסדר פשרה הוגן, סביר וראוי, ומשכך מוצדק לאשרו.

 

המלצה מוסכמת בדבר תשלום גמול ושכר טרחה

 

60. בהתאם להמלצת המגשרת, הצדדים המליצו על תשלום גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם, כמפורט להלן. חלוקת תשלום הגמול (186,276 ש"ח) ושכר הטרחה (1,676,483 ש"ח) בין המשיבות בהסדר פשרה זה תהיה כדלהלן:

 

• טלזר – ביחס לטלזר ייפסק כגמול לתובעים המייצגים סכום של 5,770 ש"ח. נוסף לכך, ייפסק לבאי הכוח המייצגים שכר טרחה בסך של 51,930 ש"ח, כאשר לסכום זה יצורף מע"מ כדין בשיעורו במועד התשלום.
• פרטנר – ביחס לפרטנר ייפסק כגמול לתובעים המייצגים סכום של 40,385 ש"ח. נוסף לכך, ייפסק לבאי הכוח המייצגים שכר טרחה בסך של 363,465 ש"ח, כאשר לסכום זה יצורף מע"מ כדין בשיעורו במועד התשלום.

 

• הוט מובייל – ביחס להוט מובייל ייפסק כגמול לתובעים המייצגים סכום של 28,845 ש"ח. נוסף לכך, ייפסק לבאי הכוח המייצגים שכר טרחה בסך של 259,605 ש"ח, כאשר לסכום זה יצורף מע"מ כדין בשיעורו במועד התשלום.

 

• קבוצת סלקום – ביחס לקבוצת סלקום – הכוללת את המשיבות 8-6, קרי: סלקום ישראל, סלקום תקשורת קווית וגולן – ייפסק כגמול לתובעים המייצגים סכום של 75,000 ש"ח. נוסף לכך, ייפסק לבאי הכוח המייצגים שכר טרחה בסך של 675,000 ש"ח, כאשר לסכום זה יצורף מע"מ כדין בשיעורו במועד התשלום.

 

• פלאפון – ביחס לחברת פלאפון, ייפסק כגמול לתובעים המייצגים סכום של 36,276 ש"ח. נוסף לכך, ייפסק לבאי הכוח המייצגים שכר טרחה בסך של 326,483 ש"ח, כאשר לסכום זה יצורף מע"מ כדין בשיעורו במועד התשלום.

 

61. אופן ביצוע התשלום: הצדדים המליצו כי בחלוף שישים ימים מהמועד הקובע כל אחת מהמשיבות תעביר לבאי-כוח המבקשים סך של 70% מסך הגמול הכולל למבקשים, וכן כל אחת מהמשיבות תשלם סך של 70% משכר הטרחה, בהתאם לחלוקה לעיל. באי-כוח המבקשים יהיו אחראיים על העברת תשלום הגמול למבקשים. בחלוף שלושים ימים ממועד הגשת הודעת העדכון בדבר השלמת ההתחייבויות לפי הסכם הפשרה, ישולמו יתרת סכומי הגמול ושכר הטרחה אשר אף הם יועברו לבאיכוח המבקשים, אשר יהיו אחראיים על העברתם לכל אחד מהמבקשים.

 

62. תוך שלושים ימים מהמועד הקובע יעבירו המבקשים ובאי-כוחם – ככל שהדבר רלוונטי לגבי מי מהם – לבאי-כוח המשיבות, אישורים מרשויות המס על פטור מלא או חלקי מניכוי מס במקור, אישורים על ניהול ספרים וכן חשבוניות מס כדין. היה ועד למועד הנ"ל לא יומצאו אישורים כאמור, יודיעו באי-כוח המבקשים בכתב, לבאי-כוח המשיבות, אם הם או מי מהמבקשים מעוניינים לדחות את מועד התשלום לצורך הצגת האישורים כאמור, וזאת למשך עד שלושים ימים נוספים, או שברצונם שהתשלומים יבוצעו תוך ניכוי מס במקור כדין. הובהר כי הסדרת תשלומי מע"מ, ככל שאלו חלים על מי מהמבקשים או באי-כוחם, היא באחריותם בלבד.
63. הצדדים טענו כי לצורך חישוב שכר הטרחה בתיק נלקחו בחשבון, בין השאר, השיקולים הבאים: הישגי בקשת האישור והסדר הפשרה אשר הביאו ליצירת הסדרה, שהיא הרבה למעלה מהוראות הדין ונותנת מענה הוליסטי וכולל, הן בפן ההסדרה העתידית, אשר תתרום רבות ליידוע הצרכנים במספר מסלולים ובאפשרות הקיימת להם להפעלת שירות סינון תכנים בחינם, והן בפן האופרטיבי, בדמות מתן תמרוץ משמעותי בדמות הטבה בעלת ערך כספי לא מבוטל, לאותם לקוחות אשר ברצונם לעשות כן, להירשם באופן דיגיטלי מידי ועצמאי לאותו שירות (וכן להסיר את השירות); העובדה כי ההסדרה האמורה לעיל הושגה, על אף הטענות הלא מבוטלות שהמשיבות העלו; העבודה הרבה מאד שהושקעה על ידי המבקשים ובאי-כוחם, עבודה הכוללת, בין היתר, את הכנת בקשת האישור, בקשה לתיקון הבקשה, הגשת הבקשה המתוקנת, מענה לבקשות סילוק ובקשות קשורות אחרות, הכנת התגובה לתשובה לבקשת האישור, קיום דיוני קדם משפט, וניהול משא ומתן אינטנסיבי ממושך מאוד (למעלה משנתיים) עם באי-כוח המשיבות, תוך השקעת שעות עבודה רבות על מנת להשיא תועלת מקסימלית לקבוצה בהסדרה ובהטבות; והחיסכון בזמן שיפוטי נוכח סיום ההליך בפשרה בשלב מוקדם יחסית בניהול ההליך, בהתאם להמלצת בית המשפט (בשני מותביו).

 

64. עוד נטען כי נוסף להסדרה המשמעותית, כפי שפורט לעיל, ההטבה הכספית המצרפית ביחס לכלל המשיבות בהסדר עומדת על סך של כ- 8.932 מיליון ש"ח, בשלב זה ובאופן ראשוני. בהקשר זה הודגש כי הסכום עתיד לגדול עם הצטרפות לקוחות חדשים, עד לאישור ההסדר ובפרט לאחר ההודעה על ההטבות והחלת ההסדרה – במסגרת "תקופת הפעלת ההטבה למצטרפים חדשים" – וזאת באופן העולה בקנה אחד עם נושא התביעה. בתוך כך, ככל שיותר לקוחות יצטרפו לשירות סינון התכנים וייהנו מההטבה הניתנת בעת ההצטרפות, כך גם סכום הפשרה ילך ויגדל עוד יותר.

 

65. עם זאת, נטען גם כי כפי שצוין, דומה כי במידה רבה ההטבה הכספית המשמעותית בהסדר כאן אינה העיקר, ולמעשה, במידה רבה, במקרה שבפנינו היא משנית לפעולות ההסדרה העתידית. זאת, שכן מטרת ההסדר היא שינוי התנהלות הצרכנים, וזו מושגת ראשית כל, באמצעות שורת פעולות הסדרה עתידית, כפי שהתחייבו המשיבות לעשות. הסבר הצדדים לטענה זו יפורט להלן.

 

66. ראשית, המשיבות נטלו על עצמן שורת התחייבויות אשר יתרמו משמעותית ליידוע מוגבר של הצרכנים בדבר האפשרות לקבל שירות סינון תכנים בחינם, וכן יאפשרו ללקוחות אשר נחשפו לאותו מידע ושמעוניינים בקבלת השירות, להרשם אליו באופן מונגש וקל.

 

67. שנית, על כל זאת הוסיפו הצדדים וטענו כי ההטבות שתינתנה במסגרת ההסדר, אשר בעלות שווי כספי משמעותי (שצפוי לגדול עם הצטרפותם של משתמשים חדשים לשירות), ישלימו את רכיבי ההסדרה העתידית בכך שיהוו תמריץ משמעותי שיעודד את אותם צרכנים "מתלבטים" לעשות את הצעד הטכני הנדרש ולהרשם לשירות. אולם כפי שהובהר לעיל, במידה רבה הטבת התמריץ בהסדר כאן אינה העיקר, ומבחינות מסוימות במקרה שבפנינו היא 'משנית' לפעולות ההסדרה העתידיות.

 

68. זאת ועוד, לעמדת המבקשים, הגשת הבקשה הביאה כבר עתה תועלת משמעותית בכך שהביאה לשינוי התנהלות ושיפור באופן היידוע של רבות מהמשיבות – שמהוות, הלכה למעשה, את 'שוק הסלולר הישראלי' – ובהתאם כבר הביאה לעלייה משמעותית בהצטרפות לשירותי הסינון. צוין אף כי בשנים שלאחר הגשת הבקשה, וכן בעקבות מגמת השיפור ביידוע מצד המשיבות בשנים האחרונות, חלה עלייה של מאות אחוזים בהצטרפות לשירותי הסינון בשנים האחרונות.

 

69. בהמשך לפירוט טענות הצדדים שהובא לעיל ובמסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, הצדדים סברו כי השיעורים שפורטו בהסדר הפשרה מבטאים נכונה את הגמול והשכר הראויים, תוך התחשבות בהוראות ההסדר, אשר מביא לראשונה פעולות רבות של הסדרה עתידית משמעותית, להן חשיבות ציבורית ראשונה במעלה, וכן בהתחשב בשווי הכספי המשמעותי שינתן בדמות הטבת התמריץ, וכל זאת תוך איזון מכלול השיקולים הרלוונטיים. לפיכך, ביקשו הצדדים כי בית המשפט יאשר את שכר הטרחה והגמול כפי שהמליצו הצדדים.

 

ביטול ההסדר, מעשה בית דין וויתור

 

70. הצדדים הבהירו כי אם ימסרו חמישים מחברי אחת או יותר מהקבוצות (טלזר, פרטנר, פלאפון, הוט מובייל, סלקום וגולן) הודעות פרישה (לפי הוראות סעיפים 18(ו), 19(ד)(2), 19(ד)(3) לחוק תובענות ייצוגיות), תהיה אותה משיבה זכאית לבטל את הסדר הפשרה תוך 14 ימי עסקים (קרי ימי ראשון עד חמישי, שאינם כוללים ערבי חג, חג ו/או כל יום שביתה או שבתון אחר) מתום המועד האחרון להגשת הודעות פרישה של חברי הקבוצה או מהמועד בו לכל אחת מהמשיבות תימסר הודעת הפרישה החמישים במספר, לפי המאוחר. זאת, על פי שיקול דעתה הבלעדי של כל אחת מהן (לפי העניין) וללא צורך במתן הנמקה כלשהי, ומבלי שהדבר יטיל עליה/ן חבות כספית ו/או אחרת. ובמקרה של ביטול כאמור, יראו את הסכם הפשרה וכל ההסכמות, התוצאות והאישורים שנבעו ממנו – כאילו לא היו, וההליכים בבית המשפט ימשיכו להתנהל.

 

71. כמו כן, צוין כי אם בית המשפט לא יאשר חלקים מהסדר פשרה זה, או ינהג כאמור בסעיף 19(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, תהיה כל אחת מהמשיבות רשאית לבטל הסדר פשרה זה בתוך 14 ימי עסקים מיום החלטת בית המשפט. זאת, על פי שיקול דעתה/ן הבלעדי וללא צורך במתן הנמקה כלשהי, ומבלי שהדבר יטיל על מי מהמשיבות חבות כספית ו/או כל חבות אחרת.

 

72. במקרה שבו יוגש על ידי צד שלישי כלשהו ערעור על פסק הדין המאשר הסדר פשרה זה או בקשה לביטול פסק הדין, והיה ויתקבל הערעור על פסק הדין או הבקשה לביטול פסק הדין כאמור, באופן המשנה מהותית הסדר פשרה זה, תהיה כל אחת מהמשיבות רשאית לבטל הסדר פשרה זה בתוך 14 ימי עסקים מהיום שנמסר לה/ן עותק של פסק הדין בערעור או ההחלטה בבקשה לביטול כאמור. זאת, על פי שיקול דעתה/ן הבלעדי וללא צורך במתן הנמקה כלשהי, ומבלי שהדבר יטיל על מי מהמשיבות חבות כספית ו/או כל חבות אחרת.

 

73. למען הסר ספק הובהר, כי במקרה של ביטול ההסכם כדין יהיה ההסכם חסר תוקף משפטי, כאילו לא נחתם מלכתחילה ולא ניתן יהיה לעשות בו ו/או בכל מסמך או מצג שקשור בו שימוש כלשהו. האמור לעיל חל גם על טיוטות, מסמכים, עמדות, בדיקות וכל מסמך אחר או דברים בעל פה הקשורים להסכם.

 

74. עוד הובהר כי המבקשים ובאי-כוחם לא יהיו זכאים לקבל תשלום כלשהו בהתאם להסדר זה ביחס למשיבה, אם הסדר זה בוטל על ידי אותה המשיבה, בהתאם לתנאים המפורטים לעיל. אם שולמו סכומים כאמור, ישיבו אותם המבקשים ובאיכוחם בתוך 14 ימי עסקים, בצירוף הפרשי הצמדה.

 

75. הצדדים הסכימו כי עם קבלת אישור בית המשפט לבקשה זו, יתגבש מעשה בית דין, ויתור וסילוק של המבקשים, באי-כוחם ו/או מי מטעמם, בין במישרין ובין בעקיפין (להלן: "המבקשים ו/או מי מטעמם"), וכל אחד מחברי הקבוצות בקשר לכל הטענות, העילות והסעדים שבתובענה ו/או בבקשת האישור ו/או בתגובה לתשובות ולטענות שהועלו במסגרתן כלפי המשיבות ו/או מי מטעמן, וזאת עד למועד הקובע.

 

76. כמו כן, המבקשים ו/או מי מטעמם התחייבו שלא לשדל ו/או לסייע ו/או להיות מעורבים בעתיד, במישרין ו/או בעקיפין בנקיטת הליכים כלשהם, כלפי מי מהמשיבות ו/או מי מטעמן, לרבות ומבלי לגרוע, כנגד נושאי משרה, בעלי מניות, נושאי משרה בבעלי המניות, ביחס לכל העניינים הנוגעים, במישרין או בעקיפין, לתובענה ו/או לבקשת האישור ו/או לתגובה לתשובות ולטענות שהועלו במסגרתן.

היעדר צורך במינוי בודק

 

77. בנסיבות העניין הצדדים טענו כי אין צורך במינוי בודק חיצוני, ובית המשפט התבקש להורות על פי סמכותו לפי סעיף 19(ב) לחוק, על אישור הסדר הפשרה מבלי למנות בודק חיצוני. להלן יפורטו טעמי הצדדים לכך:

 

• הסדר פשרה זה ותנאיו הם תוצאה של הערכת הצדדים את הסיכונים והסיכויים של בקשת האישור, על רקע השאלות העובדתיות והמשפטיות העולות ממנה. הפיצוי על פי הסדר הפשרה כמו גם ההסכמות על הסדרה עתידית אינם מצריכים בדיקות כלכליות, חשבונאיות או אחרות, ועל כן לבודק אין יתרון בבחינת הסדר הפשרה על פני בית המשפט, אשר הוא בעל המומחיות הנדרשת להשיב על שאלות אלו בהתאם לחומרים אשר הונחו בפניו, ולהעריך את הסיכויים והסיכונים של הצדדים על פי אותם נתונים. שיקולים אלו הוכרו בפסיקה כטעם שמצדיק להימנע ממינוי בודק [בש"א 12570/06 הירש ואח' נ' תנובה (פורסם בנבו, 10.8.2008); ת"צ 2537-09-14 מלכה נ' פריגו ישראל סוכנויות בע"מ, פס' 26 (נבו 15.11.17); ת"צ 47490-09-13 תועלת לציבור נ' כלל תעשיות בע"מ (נבו 6.8.15)].

 

• בנסיבות אלו, מינוי בודק יעכב ויסרבל את הדיון בהסדר הפשרה, וממילא גם את ביצועו, ואף יגרור הוצאות נוספות, בלא שצפויה מכך תועלת של ממש. לפי פסיקת בתי המשפט, כאשר אין במינוי הבודק תועלת של ממש ומינויו עשוי לעכב את ביצוע הסכם הפשרה ולגרום להוצאות נוספות, אין צורך במינויו [ת.א. 1757/06 רז שפירא נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ (פורסם בנבו, 15.5.2008); ת"צ 42472-12-16 סילברמן נ' שופרסל בע"מ (פורסם בנבו, 22.7.19); ת"א 1953/04 שכטר נ' כרמל איגוד למשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו, 15.7.2007)].

 

• עוד צוין כי הסדר פשרה זה הוא תולדה של הליך גישור ממושך וכי גם בטעם זה יש כדי להצדיק הימנעות ממינוי בודק [ת"צ (מחוזי ת"א) 7789-06-15 אורי כרמי נ' אלדן תחבורה בע"מ (נבו 24.05.2021)].

 

פטור מתשלום חלקה השני של האגרה

 

78. הצדדים ביקשו אף להורות כי המשיבות יהיו פטורות מתשלום חלקה השני של האגרה, בהתאם לתקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז–2007; וזאת בשים לב לכך כי עוד טרם נדרש בית המשפט הנכבד לדון בתיק לגופו, אימצו הצדדים את המלצת בית המשפט לפנות להידברות ביניהם. לטענתם, ההידברות בין הצדדים הסתיימה בהצלחה והניבה תועלת לחברי הקבוצה מחד, ומאידך הביאה לחיסכון במשאבי המערכת השיפוטית ככל שהדבר נוגע לניהול ההליך נגד המשיבות. לפיכך טענו הצדדים כי בנסיבות כאלה מוצדק ליתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה.

 

החלטה על פרסום ההסדר, והתנגדויות

 

79. בתאריך 30.10.2024, בסמוך לאחר הגשת הבקשה לאישור ההסדר (29.10.2024), ומשלא מצאתי סיבה לדחות את הסדר הפשרה על הסף, הוריתי לצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 18(ג) בחוק, לרבות פרסום הודעה בדבר הגשת בקשת האישור, ומשלוח הודעה כאמור בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה ליועצת המשפטית לממשלה. עוד הוריתי על מועדים להגשת התנגדויות, בהתאם להוראות סעיף 18(ד) בחוק.

 

80. ההסדר פורסם בתאריך 6.11.2024.

 

81. בתאריך 10.4.2025 (לאחר מספר אורכות) הגישה היועצת המשפטית לממשלה הודעה בהתאם להוראות סעיף 18(ד) בחוק, בה הובעו שלוש הסתייגויות.

 

82. אשר להטבה המוצעת בדמות תוספת גלישה סלולרית ושירות דור 5 באינטרנט הסלולרי הציעו הגורמים המקצועיים כי מאחר ומדובר בהטבה מתמשכת, במועד שיהיה על כל משיבה להפסיק את ההטבה היא תעשה כן באופן אוטומטי, כך שמתן ההטבה לא יוביל לחיוב נוסף של חברי הקבוצה בגין תוספת גלישה סלולרית או שימוש בשירות דור 5.

 

83. עוד הסבו הגורמים המקצועיים את תשומת הלב לכך כי על פי ההסדר ההטבה תינתן גם ללקוחות קיימים, וביקשו להורות למשיבות ליתן הבהרה מדוע נכון להחיל את ההטבה על לקוחות שהצטרפו לשירות טרם אישור הסדר זה והאם צירופם לשירות הוא פרי פעולה אקטיבית מצד המשיבות ו/או לאור ניהול ההליך דנן.

 

84. אשר למצטרפים חדשים הוצע כי בית המשפט יורה למשיבות ליתן הבהרה האם מדובר בהצטרפות לשירות סינון התכנים רק של לקוחות קיימים של המשיבות. זאת כדי לוודא כי ההטבה תינתן לחברי הקבוצה ולא ללקוחות חדשים שיצטרפו לשירותים שמספקות המשיבות, ואשר המשיבות יוכלו לעשות שימוש שיווקי בהטבה מושא הסדר הפשרה כדי למשוך אליהן לקוחות חדשים.
85. בנוגע לשיעור הגמול ושכר הטרחה צוין כי בהתייחס להטבות יש קושי בחישוב שכר טרחה וגמול כנגזרת מהיקף ההטבות, שכן על פניו אלה לא ניתנו רק למצטרפים חדשים אלא גם ללקוחות קיימים שייתכן שחלקם הצטרפו לשירות לפני שנים ואף למעלה משבע שנים וללא קשר לפעולה אקטיבית מצד המשיבות .

 

86. אשר להסדרה העתידית הוצע כי בית המשפט יבחן האם ההסדרה העודפת הינה בבחינת הסדרה עודפת וככל שכן, האם מדובר בהסדרה משמעותית והאם היא כרוכה בהתחייבות כספית ממשית מצד המשיבות כלפי חברי הקבוצה. צוין כי חידוד נהלים או הגברת היידוע בנוגע לסינון החינמי אינם עולים כדי תוספת ממשית כי אם קיום הוראות הדין. נטען, בהתאם לפסיקה, כי יש לשקול את התועלת עבור הקבוצה בהסדרה עתידית רק כאשר מדובר בהסדרה המוסיפה על החובות הקבועות בדין ורק כאשר מדובר בהסדרה ממשית קונקרטית ואיכותית.

 

87. לפיכך הוצע כי בית המשפט יבחן האם שיעור שכר הטרחה והגמול הוא תוצר של הפיצוי הניתן לחברי הקבוצה כמו גם הסדרה עתידית איכותית, ובשים לב לסכומים המקובלים בפסיקה.

 

88. עוד הביעה היועצת המשפטית לממשלה התנגדותה למתן פטור מחלקה השני של האגרה בהיעדר נימוקים מיוחדים. לא הוגשו התנגדויות מטעם גורמים כלשהם.

 

89. בתאריך 12.5.2025 הגישו הצדדים התייחסויות לעמדת המדינה כאמור.

 

90. המבקשים טענו בין היתר כי ההליך עוסק בסוגיה חברתית אקוטית וכבדת-משקל וכי הסדר הפשרה שבענייננו מהווה "דוגמא קלאסית" לתרומה משמעותית של הליכים ייצוגיים לסוגיות משמעותיות – ובמקרה הזה מוגנות ילדים, אכיפת הדין ויחס צרכני הגון ללקוחות.

 

91. אשר לגמול ושכר טרחה נטען כי הגמול ושכר הטרחה מצויים על הצד הנמוך.

 

92. ביחס להטבות, צוין כי נכון למועד חתימת הסדר הפשרה, בספטמבר 2024, סך ההטבות מטעם כלל המשיבות עמד על כתשעה מיליון שקלים (וליתר דיוק: 8.932 מיליון ש"ח). בהמשך לכך, הסכום הכולל של גמול ושכר טרחה הוא 1,862,759 ₪ (186,276 ₪ + 1,676,483 ₪), המשקף שיעור של 20.8%. ברי כי בנסיבות ההליך, ולאור חשיבות הנושא וכלל הרכיבים שפורטו, רכיב ההטבות מצדיק היטב את הגמול והשכר טרחה – ואף סכום גבוה יותר.

 

93. יתרה מכך, נטען כי ממועד הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה חלפו חודשים רבים, וכי שיעור הלקוחות עליו בוסס התחשיב חושב בחודש ספטמבר 2024, לפני כעשרה חודשים. כן נטען כי בחינת שיעור ההצטרפות, ובפרט בשנים האחרונות, מצביע על גידול עקבי לאור השיפור בחובת היידוע (סעיף 64 לבקשה). בהמשך לכך, לאור הגידול העקבי, אף היקף ההטבות בפועל, הנגזר ממספר לקוחות שירות הסינון העדכני, המשיך לצמוח גם לאחר חתימת ההסדר. עוד צוין כי ההסדר על הודעותיו מיועד לספק הטבה להצטרפות עתידית לשירותי הסינון – יחד עם הטבות נוספות – ולהוות כר להצטרפות עודפת ומוגברת. אם כן, לצד שיעור ההצטרפות הטבעי והשיטתי, צפוי שיעור הצטרפות מוגבר בשל הטבות התמרוץ והיידוע הכרוך במסגרת יישום ההסדר ביחס למועד הקובע ולקופת הפעלת ההטבה. בהתאם לכך, סך ההטבה בפועל אף יהיה גבוה הרבה יותר. כך, כדוגמה מספרית, אף בהנחה שקצב הגידול יקטן (ולא יגדל) עד לתום "תקופת ההפעלה למצטרפים חדשים", ובהנחה של חלוקה אחידה, יש לצפות כי סך ההטבות המצרפיות הכולל צפוי לעמוד על כ- 10.5 מיליון, ובכך להוות שיעור מינימאלי של כ- 17.7% רק ביחס לרכיב ההטבות.

 

94. עוד נטען, כאמור, כי הסדר הפשרה אינו עוסק רק בפן ההטבות. הסדר הפשרה וההליך כולו עסקו ברכיבים רבים נוספים אשר צפויים לייצר תועלת ציבורית של ממש, נוסף על התועלת שכבר באה לידי ביטוי במסגרת ההליך.

 

95. כך, נטען כי בפן האמפירי הבקשה והשפעותיה והשיפור ביידוע הפומבי, כבר הביאו לשיפור משמעותי בשיעור ההצטרפות. בחינת השפעת הבקשה על סך הלקוחות שהצטרפו אל שירות הסינון מראה כי הבקשה הביאה תועלת משמעותית מצרפית וכוללת בכך שהביאה לשינוי התנהלות ושיפור כמותי-מעשי. המבקשים ציינו כי בהליך הוצגו נתונים כוללים המראים כי פעילותם בדבר שיפור היידוע של המשיבות – שמהוות, הלכה למעשה, את 'שוק הסלולר הישראלי' – הביאה לעלייה משמעותית בהצטרפות לשירותי הסינון. הוזכר כי המבקשים כבר הצביעו, במסגרת ההליך, על עליה דרמטית התחלתית של למעלה מ- 300% בכמות המנויים החודשית שמצטרפת לשירות הסינון. במסגרת זו (סעיפים 65-63 לתגובת המבקשים לתשובת המשיבות) ממחישים המבקשים דרך נתוני משרד התקשורת את העלייה הדרמטית בשיעור ההצטרפות לשירותי הסינון בעקבות הגשת הבקשה – מ11,000 מצטרפים חודשיים ל- 37,000 מצטרפים בחודש.

 

96. זאת ועוד, נטען כי העלייה בכמות המצטרפים המשיכה בשיטתיות במקביל לניהול ההליך. בהתאם לתכתובת עם משרד התקשורת שצורפה כנספח לבקשה להסדר הפשרה ידוע שגם בשנים לאחר מכן המגמה המשיכה תוך עלייה משמעותית נוספת. כך הבהירה גברת אתי שמואלי, מנהלת אגף הנדסת תקשורת במשרד התקשורת כי בעוד שבשנת 2020 היו כ- 275 אלף מנויים בלבד לשירות החינמי, בשנת 2022 כבר היו כ- 580 אלף מנויים בשירותי הסינון. עלייה נוספת של למעלה מ- 200% במשך כשנתיים נוספות.

 

97. אם כן, צוין כי בהמשך לאמור ולנספחי הסדר הפשרה, בשנים שלאחר הגשת הבקשה, עלה שיעור המצטרפים לשירות הסינון בלמעלה מ- 600% ואף הרבה למעלה מכך. אין ספק כי מדובר בתרומה משמעותית הקשורה במישרין לתכלית הבקשה ולטענותיה, ובתועלת שהיא ביקשה להביא לחברי הקבוצה.

 

98. המבקשים דחו את טענת המדינה כאילו הפיצוי למנויי שירות הסינון, ולצידם המצטרפים החדשים בעייתי כיוון "שאולי חלקם הצטרפו לשירות לפני שנים (ואף למעלה משבע שנים) וללא כל קשר לפעולה אקטיבית מצד המשיבות" (סעיף 8 לעמדה). ראשית נטען, כפי שפורט לעיל, ביחס לגידול המשמעותי בקצב ההצטרפות מאז הגשת הבקשה, ודאי שהרוב האמפירי המכריע של לקוחות שירותי הסינון הצטרף לאחר הגשת בקשת האישור ובעיקר בשנים האחרונות (כך שההפרות המתוארות ודאי רלוונטיות בעניינם). שנית נטען כי ממילא יש קשר הדוק ומהותי בין אוכלוסיית הלקוחות להם שירות סינון, לחברי הקבוצה שנפגעו כתוצאה מעילות הבקשה החל מ- 2012. שהרי, ביסוד הדברים עומדות הטענות על היעדר יידוע ללקוחות החפצים בכך. בין הנפגעים מליקויים ביידוע ללקוחות קיימים ניכרת זיקה הדוקה ואינהרנטית. שלישית, וכמובן מאליו, צוין כי ודאי שהמצטרפים החדשים אשר עתידים להצטרף לאחר ההודעה על הסדר הפשרה שלפנינו קשורים לפעולה אקטיבית. סביר גם שחלק ממצטרפים אלו (ומשפחותיהם) נפגעו בעבר. רביעית, דומה כי העמדה התעלמה באופן שגוי מסוגיית השיפור באיכות הסינון החינמי ומההסדרים הקשורים לסוגיה זו. זאת, בדגש על סינון תוצאות החיפוש במנועי החיפוש. רכיב זה ודאי כרוך אינהרנטית ללקוחות שירות הסינון החינמי ולפיצוי לו הם זכאים. הנה כי כן, רכיב משמעותי זה, שכבר שופר באופן חלקי בעקבות הגשת הבקשה, יזכה לשיפור נוסף לאחר יישום הסדר הפשרה (וראו בס' 33 בעניין יישום שיפור איכות הסינון 45 יום לאחר המועד הקובע וכן בס' 34 ביחס להפעלה העצמית).

 

99. המבקשים הוסיפו וטענו כי אין לקבל אף את ההתייחסות להסדרה העתידית, בתיקונים ובתוספות העודפות. המבקשים הרחיבו את היריעה (בהמשך לפסיקה) על חשיבות הגילוי הברור והבולט, על פני אזכור לקוני, כאשר שינוי אופן היידוע קשור היטב לאפקטיביות היידוע. נטען כי בולטות זו אינה 'אזוטרית' אלא עומדת ביסוד הגילוי. זאת ועוד, ברי כי "אפשרות להפעלה עצמית של שירות הסינון" אינה חלק מההסדרה המפורשת בחוק. מנגד, הצטרפות אקטיבית מעין זו מקלה באופן משמעותי על עצמאות וגמישות הצטרפות לקוחות נוספים. אפשרות ההפעלה העצמית, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 42(ד), היא תוספת הסדרתית מובהקת. המבקשים הדגישו כי הם שהתעקשו על אפשרות זו, ככלי רב ערך שמשרת את חברי הקבוצה ואת תכלית הבקשה.

 

100. לסיום חלק זה, כמובן מאליו, ציינו המבקשים כי ההטבה למצטרפים חדשים אינה הטבה 'מקרית' או 'אגבית' אלא הטבה קרדינלית שבאה לידי ביטוי לאחר דרישה עיקשת מצד המבקשים ורציונאל ברור הנוגע במישרין לתכלית הבקשה. נטען כי פגיעה במימוש הטבה זו תפגע במישרין בתכלית ההסדר ובמוטיב התמריצי העומד בבסיסו (המבקשים גם הדגישו כי אף המגשרת בירכה על מתן ההטבה באופן זה, וסברה כי קידום הטבה במסלול מעין זה ראוי ומגשים היטב את תכלית הבקשה).

 

101. עוד הובהר כי כלל ההטבות ייפסקו אוטומטית בתום תקופת ההטבה ללא צורך בפעילות אקטיבית וללא חשש לחיובי יתר.

 

102. מטבע הדברים, ולאור תכלית הבקשה וההסדר, המבקשים התנגדו בתוקף לעמדה המשתמעת לפיה יש למנוע מלקוחות חדשים את קבלת ההטבה. נטען כי שינוי מתכונת זו יפגע במישרין בתכליות הבקשה. אדרבה, כפי שפורט בהרחבה במסגרת הבקשה והתגובה לתשובה, הליך ההצטרפות הוא תזמון קריטי המהווה "הזדמנות קלאסית" להתקנת הסינון מבלי שהצרכן חושש מפגיעה במידע, סיבוכיות טכנולוגית וכדומה. כן צוין כי זו גם הסיבה לדגש שניתן במסגרת ההליך על יידוע על ידי נציגי השירות בזמן צירוף לקוחות חדשים. בהיבט הזה, לקוחות חדשים הם "קהל יעד מרכזי" של הטבת ההצטרפות, ולא יעלה על הדעת כי לא יזכו בהטבה.

 

103. המשיבות טענו בפתח התייחסותם כי מעיון בעמדת הגורמים המקצועיים עולה בבירור כי אלו אינם מתנגדים להסדר הפשרה. נטען כי הדבר עולה בקנה אחד עם העובדה כי לא הוגשה כל התנגדות להסדר הפשרה ואף לא הוגשה כל בקשה ליציאה מהקבוצה לפי סעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות. על כן, ומאחר שלא הוגשה כל התנגדות אחרת להסדר הפשרה ונוכח הטעמים שבבקשה לאישורו, נטען כי מן הראוי לאשר את הסדר הפשרה ככתבו וכלשונו.

 

104. אשר לגמול ושכר הטרחה, השאירו המשיבות את העניין לשיקול דעת תוך שהפנו להנמקות שפורטו בבסיס הבקשה לאישור הסדר הפשרה.

 

105. המשיבות ביקשו להבהיר כי ההטבה המוצעת – בין אם מדובר בתוספת גלישה סלולרית ובין אם בשימוש בשירות דור 5 – תופסק באופן אוטומטי בתום תקופת ההטבה, ללא כל פעולה נדרשת מצד חברי הקבוצה. הטבה זו תינתן לתקופה מוגדרת, והפסקתה תבוצע במועדה, באופן שימנע אפשרות לחיוב כלשהו מצד חבר הקבוצה.

 

106. לעניין החלת ההטבה על לקוחות קיימים אשר כבר מנויים לשירות הסינון במועד ביצוע ההסדר, המשיבות הבהירו כי מתן ההטבה גם ללקוחות אלו נובע משיקולים של הוגנות וממהות ההליך הייצוגי. ככל שבמהלך ניהול ההליך (המתנהל משנת 2019) בחרו לקוחות מסוימים להצטרף לשירות סינון התכנים החינמי, בין אם בעקבות העלאת המודעות לשירות ובין אם מטעמים אחרים, הרי שמטרות ההליך הושגו הלכה למעשה. מתן ההטבה גם ללקוחות אלו נועד לשקף את ההשפעה האפשרית של ההליך על ציבור המנויים. מטבע הדברים, למשיבות אין כל יכולת לדעת מה הסיבה שבגינה מנוי מסוים הצטרף לשירות.

 

107. לעניין הגדרת "המצטרפים החדשים", כפי שהובעה בסעיף 6 לעמדת הגורמים המקצועיים, המשיבות הבהירו כי כוונתן הייתה, כפי שמשתקף גם מנוסח הבקשה לאישור הסדר הפשרה (בסעיף 24 לבקשה לאישור הסכם הפשרה), להחלת ההטבה על לקוחות שיצטרפו לשירות הסינון במהלך תקופת ההצטרפות שנקבעה, וזאת ללא תלות בשאלה אם היו לפני כן לקוחות המשיבות.

 

108. עוד צוין כי עמדת המוצא של הגורמים המקצועיים – כאילו יש למנוע מלקוחות חדשים אצל מי מהמשיבות את קבלת ההטבה במקרה שיצטרפו לשירות סינון התכנים – תמוהה, ומתעלמת ממטרות ההליך והסדר הפשרה דנן. נטען כי כמפורט בהרחבה במסגרת הסדר הפשרה, מטרתו, כמו גם מטרת ההליך, היא להרחיב את היידוע ולעודד את הפעלת שירות סינון התכנים החינמי בקרב קהל לקוחות המשיבות. בהיבט זה, אין כל רלוונטיות לשאלה אם מדובר בלקוח ותיק, שהצטרף לשירות בעקבות ההטבה המוצעת במסגרת הסדר הפשרה, או בלקוח חדש שבחר גם הוא להצטרף בעקבותיה. בשני המקרים מושגת מטרת ההליך: הגברת היידוע ועידוד השימוש בשירות סינון התכנים.

 

109. עוד הודגש כי חלק גדול מספקיות הגישה לאינטרנט שעליהן חלות החובות מושא בקשת האישור הן משיבות להליך וצד להסדר הפשרה, כך שהטענה בדבר האפשרות לנצל את ההטבה לצרכים שיווקיים מול לקוחות של ספקיות שאינן צד להסדר נראית קלושה. אכן, ההטבה אינה מיועדת לעידוד מעבר בין ספקיות, אלא לעידוד השימוש בשירות הסינון בקרב ציבור המנויים של כל אחת מהמשיבות, באופן התואם את מטרות ההליך הייצוגי.

 

110. אשר לפטור מחלקה השני של האגרה צוין כי חרף המחלוקות בין הצדדים, הם השכילו להגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, והכל לאחר ישיבת קדם משפט, מבלי שהתנהלו הליכי ביניים מורכבים. בעצם ההגעה להסדר יש כדי לחסוך זמן שיפוטי יקר ומשאבים ציבוריים, ודאי בנסיבות אלה שבהן הליך בקשת האישור היה רק בראשיתו. הודגש כי הצדדים לא טענו כי יש לפטור מאגרה בשל עצם ההגעה לפשרה (מבלי לגרוע מכך שגם זה ערך שיש לעודד לטענתם), אלא גם ובעיקר בשל החיסכון המשמעותי במשאבים שיפוטיים נוכח ההגעה להסדר פשרה בשלב מוקדם, לאחר דיון קדם משפט ומבלי שנשמעו ראיות. נטען כי חיסכון בזמן שיפוטי עשוי להיות אחד מאותם "טעמים מיוחדים שירשמו" המצדיק פטור מהמחצית השנייה של האגרה.

 

דיון והכרעה

 

אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית – המסגרת הנורמטיבית

 

111. הוראות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות מורות כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם מצא כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה", וכאשר הבקשה לאישור הסדר פשרה מוגשת לפני שאושרה התובענה הייצוגית, כמו במקרה דנן, גם כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו- 8(א) וכי "סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". הוראות סעיף 19(ג) בחוק קובעות כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת, ותכלול בין השאר את הגדרת הקבוצה, עילות התובענה ועיקרי הסדר הפשרה.

 

112. ברע"א 2292/22 ש. שסטוביץ בע"מ נ' רוה (12.2.2023) (להלן: "עניין שסטוביץ") עמד בית המשפט העליון על חשיבות בחינתם של הסדרי פשרה על פי המנגנונים הדווקניים שהוגדרו בחוק תובענות ייצוגיות, בשים לב לחשש מפני "בעיית הנציג", החשש מפני סחיטה במסגרת תביעות סרק הפוגעות באינטרס הציבורי, ומנגד היתרונות הטמונים בעידוד הסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים אשר אינם הליכי סרק [עניין שסטוביץ, בפסקאות 17 – 18].

 

113. הוראות סעיף 19(ג)(2) בחוק מונות את רשימת השיקולים אליהם חייב בית המשפט להתייחס בהחלטתו, והם הפער בין הסעד המוצע לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו; התנגדויות שהוגשו; השלב בו נמצא ההליך; חוות דעת בודק שמונה בהתאם לחוק (יוער כי מינוי בודק בהתאם לחוק הפך מהכלל לחריג, וראו בעניין זה עניין שסטוביץ, פסקה 18); הסיכונים והסיכויים שבניהול ההליך אל מול היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה; והעילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את ההסדר מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

 

114. ומכאן לבחינת ההסדר בענייננו.
115. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהסדר הפשרה, בהערות היועצת המשפטית לממשלה, ובתגובות הצדדים לה, כמו גם בהבהרות המפורטות שניתנו על ידי הצדדים לאור עמדת היועצת המשפטית לממשלה ולאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים בסעיף 19 בחוק, לרבות הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לאשר את ההסדר, כמבוקש.

 

116. כפי שטענו הצדדים סבורני כי ההסדר כולל חבילת שירותים ושיפורים כמו גם הטבות בעלות ערך כספי משמעותי, ובעיקר מתן מענה לכלל הטענות במסגרת בקשת האישור (מבלי לקבוע דבר באשר לטענות המשיבות כי לא הפרו את הוראות החוק הרלוונטיות), ובנסיבות אלה בהחלט ניתן לומר כי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. הנימוקים שפורטו על ידי הצדדים מקובלים עליי במלואם.

 

117. כפי שנפסק וכפי שחזרתי וכתבתי באישור הסדרי פשרה קודמים, אף שאין הכרח כי התובענה תתקבל, כאשר למשיבות טענות הגנה אשר צריכות להתברר, הרי שברור כי המשך ניהול ההליך יהיה כרוך בהוצאות מרובות עבור שני הצדדים. כפי שהבהיר בית המשפט העליון בע"א 7122/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' רויטל ממן (11.4.2022) (להלן: "עניין ממן") הסדר פשרה יכול לשמש ככלי יעיל להשגת מטרות חוק תובענות ייצוגיות רק בתנאי שהוא מאפשר לצדדים "לקנות" באמצעותו את הסיכון הכרוך עבור כל אחד מהם בהמשך ניהול התובענה (שם, בפסקה 21).

 

118. כפי שעוד נפסק, הסדר פשרה ראוי הוא כזה שמציע לקבוצה הטבה או פיצוי המשקפים נאמנה את הסיכויים והסיכונים הגלומים בהליך מבחינת כל אחד מהצדדים [עניין ממן, פסקה 20, וההפניה שם; רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (17.3.2024) (להלן: "עניין סופרגז") בפסקה 25].

 

119. סבורני כי בנסיבות בהן ניתנות הטבות משמעותיות הכוללות אף מתן תמריצים להפעלת שירותי הסינון החינמיים כמצוות החוק ואף שיפור איכות הסינון כמפורט בהסדר, הרי שכפי שטענו הצדדים מדובר בהסדר ראוי. עמדת היועצת המשפטית לממשלה בעניין זה, כפי שפורטה לעיל ואשר לא הביעה התנגדות להסדר להבדיל מדרישת הבהרות אשר לגביהן ניתן מענה מפורט וראוי כאמור, תומכת בכך.

 

120. היעדר צורך במינוי בודק: מקובלת עליי טענת הצדדים כי מינוי בודק הוא בלתי יעיל בנסיבות המקרה דנן. מינוי שכזה רק יסרבל את הליך הפשרה שלא לצורך, יאריך אותו, ויטיל עלויות נוספות על הצדדים, אשר אין בהן צורך בשים לב לכך כי הפיצוי על פי הסדר הפשרה כמו גם ההסכמות על הסדרה עתידית אינם מצריכים בדיקות כלכליות, חשבונאיות או אחרות, ועל כן לבודק אין יתרון בבחינת הסדר הפשרה על פני בית המשפט, אשר הוא בעל המומחיות הנדרשת להשיב על שאלות אלו בהתאם לחומרים אשר הונחו בפניו, ולהעריך את הסיכויים והסיכונים של הצדדים על פי אותם נתונים.

 

הגמול ושכר הטרחה

 

121. כידוע, סעיפים 23-22 בחוק תובענות ייצוגיות קובעים את העקרונות המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית לתובע המייצג ולבא כוחו. בהתאם לאמור בהם, ובין השאר, על בית המשפט להביא בחשבון את התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית והטרחה שהייתה כרוכה בניהול ההליך, כמו גם הפער בין הסעד הנתבע לזה שהתקבל.

 

122. בעניין סופרגז, עמד בית המשפט העליון על הקווים המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה, בהתאם להוראות סעיפי החוק הנ"ל. בית המשפט העליון הפנה לע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט"), וחזר על המדרגות שנקבעו שם לפסיקת שכר טרחה: (1) עד 5 מיליון ש"ח – 25%; (2) מעל 5 מיליון ש"ח ועד 10 מיליון ש"ח – 20%; (3) מעל 10 מיליון ש"ח – 15%. בית המשפט העליון ציין והבהיר כי אף שזוהי שיטה מקובלת כיום, אין בית המשפט מחויב לפסוק על פיה, וכי שיטה זו עשויה להיות רלוונטית רק כאשר הסעד הוא כספי או ניתן לכימות כספי.

 

123. בית המשפט העליון עמד על כך שיש לראות במפתח שנקבע בעניין רייכרט כתקרה מקסימלית, כאשר בכל מקרה ומקרה יש להתחשב באופן בו הסתיים ההליך. עוד ציין בית המשפט כי ראוי לכלול את הגמול לתובע תחת המפתח שנקבע לשכר הטרחה [עניין סופרגז, פסקה 50].

 

124. במקרה דנן, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי המלצת הצדדים עומדת בהחלט בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, כפי שפירטו הצדדים בהרחבה במסגרת הבקשה והמבקשים בהרחבה במסגרת התייחסותם לעמדת המדינה. כך, אף מבלי לקחת בחשבון את ההסדרה העתידית, הרי ששיעור הגמול ושכר הטרחה עומד על כ- 21% משווי ההטבה אשר היה נכון לחודש ספטמבר 2024 ויתכן שאף שווי זה עלה, כפי שטענו המבקשים. שילוב ההטבה ויתר טענות הצדדים כמפורט לעיל, כמו גם ההסדרה העתידית אשר נוסף לקיום הוראות החוק כוללת שיפור של איכות הסינון (כמפורט בבקשה לאישור ההסדר), הרי שאלה גם אלה מחזקים את המסקנה כי המלצת הצדדים ראויה ויש לאשרה. אף אופן התשלום, בהיעדר הסתייגויות, מקובל עליי, מאוזן וסביר.

 

התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו- 8(א)

 

125. נזכיר כי ההליך נמצא בשלב בקשת האישור, וטרם אושר, ולפיכך ובהתאם להוראות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות יש לבחון גם אם התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו- 8(א) בחוק. קרי, כי התובענה עוסקת בנושאים הניתנים לתקיפה באמצעות תובענה ייצוגית בהתאם לחוק, כי התובענה הוגשה בידי מי שרשאי להגישה, וכי מדובר בתובענה המתאימה להידון כתובענה ייצוגית, בבחינת השאלות המשותפות אותן היא מעוררת, היעילות וההגינות שבהליך, וכי חברי הקבוצה ייוצגו באופן הולם ובתום לב על ידי המבקש. נפנה לבחינת הדברים.

 

126. ראשית, התביעה הוגשה כתביעה נגד עוסקים לפי פרט 1 בתוספת השנייה לחוק, ומכאן שהתנאי הקבוע בסעיף 3 מתקיים.

 

127. אשר לתנאי הקבוע בסעיף 4, העוסק בשאלה מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי, הרי שכפי שפורט לעיל, המבקשים נפגעו לכאורה מההפרה הנטענת של הוראות חוק התקשורת בעניינם, ומכאן שלמבקשים עילות תביעה אישיות, לכאורה (מבלי שיהיה בכך לקבוע מסמרות באשר לאחריות מי מהמשיבות ו/או לפגוע בכלל טענותיהן במסגרת התשובות לבקשת האישור).

 

128. אשר להוראות סעיף 8(א), הרי שכפי שפורט לעיל, ולצורך אישורה של הפשרה ובבחינה לכאורית של הדברים, סבורני כי ניתן לומר כי אלו מתקיימים די הצורך. כך, כמפורט בבקשה מתעוררות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט באשר לקיום הוראות חוק התקשורת, בעיקר באשר לחובת המשיבות ליידע על אודות שירות סינון תכנים חינמי.

 

129. פטור מתשלום חלקה השני של האגרה – חרף טענותיהם של המבקשים, מצאתי בשונה ממקרים רבים אחרים בהם אני נוהג לפטור מחלקה השני של האגרה, לאמץ את עמדת המדינה. בכל הכבוד, לא ניתן להתעלם מההליכים הרבים שהתנהלו בתיק, כפי שפורט בהרחבה לעיל, ביניהם ריבוי בקשות והודעות, אף אם הסדר הפשרה הוגש טרם נשמעה הבקשה לגופה. לכך יש להוסיף את פרק הזמן שחלף ממועד הגשת הבקשה, כשאיני מתעלם מהליכי הגישור הממושכים. לאור האמור, לא מצאתי לפטור את הצדדים מתשלום חלקה השני של האגרה.

סיכום

 

130. בשים לב לכל האמור, ההסדר מאושר כמבוקש ביחס לקבוצות שהוגדרו כמפורט לעיל, וביחס אליהן יחול מעשה בית דין עם אישורו של הסדר הפשרה.

 

131. גמול ושכר טרחה מאושרים כפי שביקשו הצדדים וכמפורט לעיל, לרבות באשר לאופן ולמועדי התשלום.

 

132. פרסום יבוצע תוך 7 ימים.

 

133. הודעות עדכון יוגשו כמפורט בסעיף 54 לבקשה.

 

134. נימוקי הצדדים לפטור ממינוי בודק מקובלים עליי, כמפורט בהסדר הפשרה. הבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה נדחית.

5129371

135. 54678313ההסדר מאושר כמבוקש ויבוצע כפי שהוסכם.

 

ניתן היום, כ"א אייר תשפ"ה, 19 מאי 2025, בהעדר הצדדים.

 

 

עוז ניר נאוי , שופט