ת"צ 22802-01-21, ת"צ 23445-01-21, ת"צ 23380-01-21 אוחנה ואח' נ' פרטנר תקשורת בע"מ

13 נובמבר 2023

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

בפני כבוד השופטת רחל ברקאי, סגנית הנשיא  

המבקש/התובע בת"צ 22802-01-21: אוחנה משרד עורכי דין ושות', ע"י ב"כ עוה"ד אורי אמיתיהמבקש/התובע

בת"צ 23445-01-21: עו"ד מאור ברוש, ע"י ב"כ עוה"ד יצחק אבירם

המבקשת/התובעת בת"צ 23380-01-21: שרון סקאס, ע"י ב"כ עוה"ד יאיר שפרן

נגד

המשיבה/הנתבעת: חברת פרטנר תקשורת בע"מ, ע"י ב"כ עוה"ד רותי ויסנביק-שאולי

פסק דין

1. מונחת בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 1(להלן: "החוק") שעניינה בתקלה בהספקת שירותי "פרטנר TV" על ידי המשיבה, חברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: "המשיבה").

2. ביום 21.1.21 הגיש כל אחד מהמבקשים בקשת אישור כנגד המשיבה, וזאת הן לבית המשפט המחוזי מרכז והן לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר שלוש הבקשות התמקדו בטענה כי בשל תקלה במערכותיה לא סיפקה המשיבה שירותי טלוויזיה ללקוחותיה, בפרקי זמן נרחבים, במסגרת שירותי "פרטנר TV".

3. ביום 6.5.21, בעקבות בקשות שהוגשו בהתאם לסעיף 7(א) ו-7(ב) לחוק, ולאחר שהמשיבה הגישה תגובותיה, הורה בית המשפט על איחוד שלוש בקשות האישור והורה על הגשת בקשת אישור מתוקנת ומאוחדת.

4. ביום 16.6.21 הוגשה בקשת אישור מתוקנת ומאוחדת במסגרתה טענו המבקשים, בתמצית, כדלקמן: החל מיום 7.1.21 החלה תקלה בשידורי "פרטנר TV" שנמשכה, בעצימות משתנה, עד למועד הגשת בקשת האישור, ובגינה חל שיבוש בשירותי הטלוויזיה שהמשיבה סיפקה ללקוחותיה, אשר לא יכלו לצרוך את מרבית שירותי המשיבה. נטען, כי המדובר בתקלה חמורה ומהותית בשלושה רבדים: מבחינת מהות התקלה – שיבוש חמור שמנע צריכת רוב שירותי הטלוויזיה; מבחינת היקף התקלה – פגיעה ברוב אם לא בכל המנויים; ומבחינת משך התקלה – נמשכה למעלה משבוע ימים. עוד נטען, כי המשיבה לא יידעה מיוזמתה את לקוחותיה אודות התקלה או על אופן התקדמות הטיפול בה, כאשר הודעה מטעם המשיבה נמסרה רק ביום 11.1.21, לאחר שדבר קיומה של התקלה החל להתפרסם באמצעי התקשורת השונים. טענה מרכזית נוספת שהעלו המבקשים בבקשת האישור, הינה כי המשיבה לא איישה את מוקדי שירות הלקוחות בכוח אדם מספיק לשם מתן מענה הולם ללקוחות שנפגעו מהתקלה. המבקשים טענו לעילות תביעה בעניין הפרת חוזה, התרשלות, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת החובה ליתן מענה הולם ללקוחות בהתאם להוראת סעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן והפרת חובת קיום הסכם בתום לב מכוח סעיף 39 לחוק החוזים. בהקשר זה, נטען כי אין משמעות להוראות הפטור מאחריות הקבועות סעיף 15 להסכם ההתקשרות בין המשיבה לבין הלקוחות, ויש להורות על היפוך נטלי ההוכחה והראיה לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] משהמשיבה היא השולטת הבלעדית במידע. בכל מקרה נטען כי הוראות הפטור מאחריות מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד. המבקשים עתרו לסעד אשר יחייב את המשיבה לפצות את חברי הקבוצה בהשבה של החלק היחסי מדמי המנוי ששולם לה וכן לפיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים.

5.     במסגרת הליך גישור שנערך בין הצדדים (בפני כב' השופט בדימוס יצחק ענבר), והחל בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, פירטה המשיבה את טענותיה, כדלקמן:

א.     התקלה אירעה ביום 11.1.21 החל משעות אחה"צ, ובאה לידי ביטוי בכך שבעת העברת ערוצים בממיר, השירות התנתק ולא חזר עד למועד תיקון התקלה למחרת בבוקר. המשיבה טענה, כי התקלה לא השפיעה על מנויים שצפו באותו ערוך ולא העבירו ערוץ. המשיבה הוסיפה וטענה, כי השידורים חזרו לסדרם באופן הדרגתי, באופן שישנם מנויים שהשידורים חזרו להם כבר בשעות הלילה, כך שהמדובר בתקלה שנמשכה כחצי יום בלבד. בהקשר זה, המשיבה הכחישה את טענת המבקשים כאילו התקלה החלה כבר מיום 7.1.21. נטען כי טענה זו נסמכת על כתבות ופרסומים ברשתות חברתיות ולא ברור לאיזה מועד הן מתייחסות, וממילא אינם קבילים לענייננו. נטען, כי גם אם חלק מהלקוחות חוו תקלות כלשהן במועד המוקדם ליום 11.1.21, הרי שאלו תקלות נקודתיות וזניחות ולא בהפסקת שידורים.

ב.     במהלך התקלה ניתן היה לצפות בערוצים מרכזיים (12, 13 ו-11) באמצעות הפעלת יישומונים בממיר שעבדו כרגיל, וכן ניתן היה לעשות שימוש ביישומונים אחרים כמו נטפליקס ויוטיוב שפעלו ללא תקלה. נטען, כי המשיבה יידעה את לקוחותיה על אפשרויות אלו בזמן אמת.

ג.     עם היוודע דבר התקלה המשיבה עשתה כל שביכולתה כדי לפתור את התקלה בהקדם האפשרי, וכן פעלה באופן מידי לתגבור משמעותי של כוח האדם בשירות הלקוחות.

ד.     כי פעלה בשקיפות מול הלקוחות ופרסמה הודעות על התקלה באמצעים שונים, וכן פרסמה הודעת על האפשרות לצפות בשידורים בערוצים מרכזיים באמצעו היישומונים ואף הפנתה לסרטון הדרכה בעניין זה. בנוסף, עם תיקון התקלה פרסמה המשיבה הודעה ללקוחות בעניין.

ה.     נטען כי במסגרת אספקת שירותים טכנולוגיים מתקדמים קורות תקלות לא צפויות ובלתי נמנעות, וכי המשיבה עושה כל שביכולתה למנוע מצבים שכאלו, ואולם במקרה של תקלה בלתי נמנעת אין הדבר מקים ללקוחות עילת תביעה ולא מדובר בהפרת הסכם או רשלנות.

ו.     בהתאם, נטען כי לא חלה על המשיבה החובה לפצות את הלקוחות בגין התקלה, וחרף זאת, ונוכח חשיבות מתן שירות המשיבה העניקה ללקוחותיה הטבות משמעותיות – ארבע הטבות שניתנו למשך חודש החל מיום 13.1.21: ערוץ האח הגדול live, כלל הערוצים בשפה הרוסית (21 ערוצים), כלל ערוצי הדרמות הטורקיות (5 ערוצים) ו-3 סרטים ללא עלות להשכרה בספריית ה-VOD (להלן: "ההטבות הראשונות"). המשיבה טענה, כי הטבות אלו מומשו על ידי 65,500 לקוחות, לרבות על ידי המבקש 1 (באופן חלקי), אשר מימשו הטבות בשווי כולל של 2,550,000 ₪.

ז.     נטען, כי אין בסיס לעילות השונות שנטענו בבקשת האישור: המשיבה לא הפרה את ההסכם עם לקוחותיה שכן תקלות הן בלתי נמנעות והן מוסדרות בהסכם, תנאי שאינו מהווה תנאי מקפח; המשיבה לא התעשרה שלא כדין ולא התרשלה או פעלה בחוסר תום לב. המשיבה טענה כי פעלה ליתן שירות מיטבי, כולל הגדלת כוח האדם ודחתה הטענה לפיה היא לא העמידה שירות לקוחות כראוי.

ח.     המשיבה הכחישה הטענות הנוגעות לנזק. נטען, כי המדובר בתקלה שנמשכה פחות מיממה, ולגבי חלק מהמנויים עוד פחות, במהלכה ניתן היה לצפות בשידורים באמצעות יישומונים דבר המקטין את הנזק. נטען, כי המבקשים לא הוכיחו את התקלות המוכחשות, וככל שמדובר בתקלה שקורת מפעם לפעם במסגרתה צריך הלקוח לאתחל את השירות הרי שמדובר בתקלה זניחה שאינה מצדיקה פיצוי.

ט.     נטען, כי הערכות המבקשים את הנזק מופרכות, ואין כל בסיס להערכת הנזק הממוני בסך של 20 ₪ ללקוח לאור העלות החודשית הממוצעת של שירותי המשיבה. נטען, כי גם אם הייתה הצדקה לפיצוי הרי שלאור השווי היומי של השירות ומשך התקלה – אין בסיס לפיצוי הנדרש. זאת ועוד, המשיבה דחתה גם את הטענות לגבי הנזק הבלתי ממוני והדגישה כי על פי הפסיקה טענות בעניין נזק בלתי ממוני יתקבלו רק במקרים חריגים, כאשר במקרה זה לאור החלופות לצפייה בשידורים הרי שספק אם נגרם למי מהלקוחות נזק בלתי ממוני, ובוודאי לא בהיקף הנטען.

י.     לבסוף, טענה המשיבה, כי לא מתקיימים התנאים לאישור תובענה כייצוגית, כאשר, בין היתר, יהיה צורך בבירור פרטני כמו משך זמן התקלה ללקוח, האם הלקוח ביקש לצפות טלוויזיה בזמן התקלה וכו'.

6.     המבקשים הכחישו את טענות המשיבה, ועמדו על הטענות בדבר היקף התקלה ומשכה והטענות באשר להיעדר שירות לקוחות ראוי. כמו כן, עמדו על כך שניתן להוכיח שהתנהגות המשיבה הייתה שלא כדין ותוך הפרת חוזה וכן עשיית עושר ולא במשפט.עוד טענו המבקשים, כי ההטבות הראשונות ניתנו ללקוחות רק לאור הגשת התביעות הייצוגיות. הסדר הפשרה שבפניי

7.     בתום הליך גישור ממושך, שנמשך כשנה, הסכימו הצדדים להצעת המגשר לסיום הסכסוך, ומבלי שאף צד מכיר בטענות הצד האחר, ומבלי שיש בכך משום הודאה כלשהי, הגיעו הצדדים להסכמות המעוגנות במסגרת הסדר הפשרה שהוגש ביום 4.1.23 לאישורי. ואלה עיקריו:

8. חברי הקבוצה עליהם יחול הסדר הפשרה הינם "קבוצת מנויי חברת פרטנר אשר נפגעו מהתקלה ו/או מאופן הטיפול של פרטנר בה".

9. הוסכם, כי ההטבות הראשוניות ניתנו על ידי המשיבה נוכח הגשת ההליכים הייצוגיים על ידי המבקשים והן מהוות חלק מההטבה ומשוויו הכולל של הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה. המשיבה הסכימה ליתן פיצוי נוסף לציבור, וזאת מבלי שיהיה בכך משום הודאה בטענה כלשהי, כאשר הפיצוי יינתן בתוך 90 מעת שיהפוך פסק הדין שמאשר את הסדר הפשרה לחלוט.

בתוך כך הוסכם כי המשיבה תעניק לחברי הקבוצה פיצוי בשווי של 3 מיליון ₪, כדלקמן:א. פתיחת חבילת "ספורט 5 פרימיום" (להלן: "חבילת ערוצי הספורט"), וזאת לכלל לקוחות פרטנר TV. (שווי החבילה הינו 49 ₪ לחודש (1.63 ₪ ליום), והיא כוללת 4 ערוצים ספורט: sport5 gold, sport5 live, sports stars; sport5 4k;ב. לקוחות הרלוונטיים לתקלה אשר לא מימשו הטבה במסגרת ההטבות הראשונות, והם כבר מנויים לחבילת ערוצי הספורט (להלן: "הלקוחות הזכאים להטבה החלופית"), יקבלו הטבה חלופית – פתיחת ערוץ "ויוה וינטג", המשדר את מיטב הסדרות הקלאסיות ששודרו במהלך השנים בערוצי ויוה, שעלותו 14.9 ₪ לחודש, וכן פתיחת ערוץ "ויוה פרימיום" המשדר סדרות לטיניות חדשות ופופולריות שעלותו 14.9 ₪ לחודש (להלן יחד: "ערוצי ויוה"). שווי הטבת ערוצי ויוה הינו 29.8 ₪ לחודש (כ-1 ₪ ליום). ג. הוסכם כי משך ההטבה יחושב באופן הבא: 1) בתוך 30 ימים לאחר שפסק הדין שיאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט, תבצע המשיבה בדיקה לאיתור הלקוחות הרלוונטיים לתקלה אשר לא מימשו הטבה במסגרת ההטבות הראשונות. 2) המשיבה תחלק את סכום הפיצוי – 3 מיליון ₪, במספר הלקוחות הנ"ל (הלקוחות הרלוונטיים לתקלה שלא מימשו את ההטבות הראשונות) וכך תקבל את שווי הפיצוי ללקוח. 3) ערוצי הספורט וערוצי ויוה ייפתחו לפרק זמן שיבטיח שהלקוחות יקבלו לכל הפחות את שווי הפיצוי ללקוח.4) המשיבה הדגימה הדברים בהתאם לנתונים הקיימים ליוני 2022: במועד זה היו 114,280 לקוחות הרלוונטיים לתקלה שלא ניצלו את ההטבות הראשונות – הלקוחות לצורך חישוב משך הפיצוי. חלוקת סכום הפיצוי של 3 מיליון ₪ במספר לקוחות זה, מוביל לתוצאה לפיה שווי הפיצוי ללקוח הינו בסך של 26.25 ₪. בהתאם לנתונים אלו התחייבה המשיבה כי בכל מקרה הטבת ערוצי הספורט תפתח לתקופה שלא תפחת מ-16 ימים, והטבת ערוצי ויוה תיפתח לתקופה שלא תפחת מ-27 ימים. 5) תוצאות הבדיקה יועברו לב"כ המבקשים בתוך 30 יום מסיומה, ובתוך 60 ימים מתום הבדיקה יפתחו הערוצים באופן אוטומטי מבלי שהלקוחות יידרשו לבצע כל פעולה. 6) הובהר, כי בסמוך למתן ההטבה יקבלו הלקוחות הרלוונטיים הודעה לגבי ההטבה באמצעות הדוא"ל. כמו כן, הוסכם כי הסדר הפשרה יפורסם באתר המשיבה. 7) בתוך 30 ימים ממועד סיום מתן מלוא הפיצוי המשיבה תגיש הודעה לבית המשפט על השלמת מתן הפיצוי.

10. בנוסף, התחייבה המשיבה לחדד את נהליה כך שבמקרה של זיהוי תקלה גורפת בעתיד יינתן על כך דיווח ללקוחות באופן ובאמצעי שהמשיבה תמצא לנכון, למשל באתר האינטרנט או בהודעת דוא"ל, או בפרסומים בתקשורת וכו', הכל במטרה לפעול ביעילות, במהירות ובשקיפות המרבית אל מול לקוחות המשיבה.

11. הצדדים סבורים, כי לאור הסיכויים והסיכונים של כל צד, כפי שגם הובעו בפני הצדדים על ידי המגשר, הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר, וסיום ההליך בפשרה מהווה הדרך היעילה וההוגנת לסיום הסכסוך. הצדדים אומנם חלוקים על משך התקלה ועל היקפה, ואולם סבורים, כי בכל מקרה היקף הפיצוי אל מול עלות השירות, מלמד כי הפיצוי ראוי והולם. הודגש גם כי הטבת ערוצי הספורט תינתן לכלל לקוחות המשיבה (שאינם מנויים כבר לערוצי הספורט), כך שלמעשה שווי ההטבה גבוה יותר כי היא ניתנת גם ללקוחות שאינם נכללים בתחשיב לחישוב תקופת ההטבה (כפי שפורט לעיל).

12. גמול ושכ"ט – הצדדים המליצו על תשלום גמול בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ (ככל שחל) לכל אחד מהמבקשים 1 ו-2, וכן על תשלום גמול בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ (ככל שחל) למבקשת 3. בנוסף המליצו הצדדים על תשלום שכ"ט בסך של 223,333 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מבאי כוח המבקשים 1 ו-2, וכן על תשלום שכ"ט בסך של 253,333 ₪ בתוספת מע"מ לבא כוח המבקשת 3, כנגד חשבונית מס כדין. הצדדים המליצו כי הגמול ישולם בחלוף 30 ימים לאחר שפסק הדין המאשר את ההסדר יהפוך לחלוט, וכי שכה"ט ישולם בשתי פעימות: 70% ישולם ביחד עם תשלום הגמול; ויתרת שכה"ט (30% הנותרים) ישולמו בחלוף 30 יום מאישור בית המשפט שיינתן לאחר הגשת הודעה בדבר השלמת הפיצוי לחברי הקבוצה. הצדדים ציינו, כי הגמול ושכה"ט נקבעו בהתאם להמלצת המגשר, ומהווים ביחד סך של כ-15% מהפיצוי ללקוחות, וכי מדובר בסכומים ראויים בנסיבות העניין התואמים את גישת הפסיקה, ואף ברף הנמוך.

13. פטור מאגרה – הצדדים הסכימו, כי המשיבה תחזיר למבקשים את סכום החלק הראשון של האגרות ששולמו על ידם בכל תביעה, בסך של 5,588 ₪ לכל מבקש. בנוסף, ביקשו הצדדים כי בית המשפט יתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה בהתאם להוראות תקנה 7א(א)(3) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), תוך שציינו כי מדובר בהליך קצר אשר הסתיים בשלב מוקדם של ההליך, ובטרם התקיים כל דיון בתיק, כאשר ההסדר הניב תועלת לחברי הקבוצה וחסך במשאבים ציבוריים.

14. הצדדים הוסיפו והדגישו, כי הסדר הפשרה הוא תולדה של הליך גישור ארוך וממצה ומשקף את המלצות המגשר, אשר סבור כי ההסכם משקף כראוי את הסיכונים והסיכויים של הצדדים ונושא בחובו תועלת משמעותית לחברי הקבוצה וצירף את אישורו להסדר הפשרה ולפיו ההסדר הינו בהתאם להמלצתו. כמו כן צויין, כי הליך דומה שהתקיים אל מול חברת סלקום בגין תקלה במתן השירותים הסתיים גם הוא בהסדר דומה שאושר על ידי בית המשפט ביום 11.9.22 -ת"צ 7209-08-21 אוחנה ושות – משרד עורכי דין נ' סלקום.

15. הצדדים הסכימו, כי אם יוגשו 50 הודעות פרישה, מטעם חברי הקבוצה, תהיה המשיבה זכאית לבטל את ההסכם, ובמקרה כאמור יהיה ההסכם חסר תוקף משפטי כאילו לא נחתם מלכתחילה.

16. ככל שיאושר הסדר הפשרה, מוותרים המבקשים, באי כוחם ומי מטעמם, במישרין או בעקיפין, וכל אחד מחברי הקבוצה, ויתור סופי, מלא ומוחלט על כל תביעה או טענה שעלו במסגרת ההליך כלפי המשיבה ומי מטעמה, הכל בקשר לבקשת האישור והעילות הנכללות בה. עוד הוסכם כי עם אישור הסדר הפשרה יתגבש מעשה בית דין, ויתור וסילוק של חברי הקבוצה ביחס לכל הטענות שהועלו בהליך, הכל המפורט בהרחבה בהסדר הפשרה. המבקשים ובאי כוחם התחייבו שלא ייקחו חלק בהליך כנגד המשיבה או מי מטעמה בעניינים העוסקים בבקשת האישור.

17. הצדדים ביקשו, כי בית המשפט יפעיל סמכותו ויפטור ממינוי בודק משאופי ההסדר אינו מצריך חישובים כלשהם, ודאי לא חישובים כלכליים מורכבים.

18.     בהוראת בית המשפט ובהתאם להוראות החוק הועבר הסדר הפשרה לפרסום להתנגדויות ולקבלת עמדת היועמ"ש. יצוין, כי לא הוגשו התנגדויות מקרב חברי הקבוצה או בקשות לפרוש מן הקבוצה.

התנגדות המועצה הישראלית לצרכנות

19.     ביום 30.1.23 הגישה המועצה הישראלית לצרכנות (להלן: "המועצה") את התנגדותה להסדר הפשרה מכמה טעמים:

א.     ההטבות הראשונות – אין לכלול את ההטבות הראשונות שנתנה המשיבה לחברי הקבוצה כחלק מההטבות הניתנות במסגרת הסדר הפשרה וכחלק משוויו. נטען, כי הכללת ההטבות הראשונות בהסדר עלולה לתמרץ עוסקים להזדרז ו"לפצות" לכאורה את חברי הקבוצה בפיצוי על דעת עצמם במטרה "לבטח" עצמו בהליך ייצוגי שבוודאי יוגש בהמשך. סוגיית הפיצוי הינה אחת הסוגיות העיקריות המובאת לאישור ובחינת בית המשפט, והכללת פיצוי שניתן על ידי העוסק על דעת עצמו במסגרת ההסדר פוגעת בכך. המועצה הבהירה כי היא כמובן מעודדת מתן פיצוי מהיר ללקוחות ואולם לדידה פיצוי זה אינו יכול להיות קשור להליך הייצוגי. נטען, כי במסגרת הליך אחר הביע היועמ"ש עמדה דומה ולפיה אין להתחשב בהטבות שניתנו לפני ההסדר במסגרת ההסדר [ת"צ 9852-07-16 (מרכז) זהר אוזדין נ' השטיח המעופף (פורסם בנבו, 30.1.22)]. (לציין, כי בהקשר זה ציינה המשיבה בתשובתה כי עמדת היועמ"ש בנדון  נדחתה).

ב.     נטען, כי לא ניתן להעריך את שוויה האמיתי של ההטבה, כמו גם את עלותה למשיבה. נטען, שמתן ההטבה יכול אף להצמיח למשיבה תועלת פרסומית ושיווקית אשר עשויה לתמרץ הלקוח לבצע עסקה נוספת. מטעם זה, נטען כי קיים קושי מובנה בהערכה האם ההסדר מהווה הרתעה לשם הגנה על זכויות הצרכנים.

ג.     לטענת המועצה, הסדר הפשרה לא כולל את חברי הקבוצה שאינם עוד מנויים אצל המשיבה, וזאת על אף שלקוחות העבר מוגדרים כחלק מהקבוצה, וזאת ללא כל טעם אמיתי לכך, וכי יש לחייב את המשיבה במתן פיצוי גם לחברי הקבוצה שאינם נמנים עוד על מנוייה. עוד נטען, כי הסדר הפשרה מעניק הטבות לכלל לקוחות המשיבה, וקיימת אפשרות כי חלק מהלקוחות הנוכחים לא היו לקוחות המשיבה בזמן התקלה ועל כן ייהנו מהטבה על חשבון חברי הקבוצה.

ד.     נטען, כי כאשר זהות חברי הקבוצה ידועה ברירת המחדל היא מתן פיצוי כספי ישיר, וכי ככל שקיימת מניעה למתן פיצוי כאמור יש להוכיח קושי זה בפני בית המשפט. נטען, כי על פי הסדר הפשרה ככל שסך הלקוחות הרלוונטיים יעמוד על סך של 114,280 לקוחות (כפי שהיה ביוני 2022) הרי שהפיצוי לכל לקוח של המשיבה הינו 26.25 ₪ ועל כן יש להוראות על העברת סכום זה לחברי הקבוצה.

ה.     עוד נטען, כי ההסדרה העתידית כפי שהוצגה בהסדר הפשרה – עדכון לקוחות בקרות תקלה בדרך על פי בחירת המשיבה – אינה סעד ממשי לחברי הקבוצה, הציבור או צרכנים עתידיים, ובמקרה כגון זה הסדרה עתידיית יכולה להיות למשל התחייבות של המשיבה שלא לגבות כספים בעתיד עבוד תקופות בהן לא תוכל לספק שירותים בגין תקלה כזו או אחרת.

ו.     המועצה הוסיפה וציינה, כי לדידה לא ניתן לקבל את הטענה, כי משך התקלה לא עלה על מספר שעות, וזאת לאור מספר התלונות שהתקבלו אצלה בנדון, מהן עולה כדלקמן: (א) התקלה התקיימה גם לפני יום 11.1.21; (ב) הצרכנים דורשים פיצוי כספי ישיר או זיכוי עבור הימים בהם לא סופק השירות; (ג) המשיבה חדלה מלענות לשיחות אליה במועד התקלה; (ד) המשיבה דיווחה ללקוחותיה כי התקלה אירעה בעקבות שדרוג מערכות וכי הצפי לתיקון הוא מעל 3 ימים. עמדת היועמ"ש20.     ביום 15.6.23 הגישו הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן: "היועמ"ש") מספר הערות לגבי הסדר הפשרה, וזאת מבלי שהתנגדו להסדר המוצע.

21. אשר לאופן חישוב גובה שכר הטרחה לבאי כוח המבקשים – נטען, כי את גובה שכה"ט יש לגזור משווי ההטבה בפועל לציבור, כאשר בהקשר זה מציינת היועמ"ש, כי התייחסותה הינה רק ביחס להטבת הערוצים המוצגת במסגרת ההסדר בשווי של 3 מיליון ₪ (היועמ"ש ציינה כי אינה מתייחסת להטבות שניתנו לפני הגשת בקשת האישור שכן עולה מהבקשה לאישור הסדר הפשרה כי הן ניתנו ללא קשר לתובענה הייצוגית.כמו כן נטען כי מאחר ומדובר בהטבה מסוג "שוברים", לא ניתן בשלב זה להעריך את התועלת לקבוצה ועל כן ראוי שבית המשפט יקבע כי שכה"ט ייגזר בהתאם לתועלת בפועל לקבוצה.

22. בכל מקרה נטען, כי גם אם ההטבות ימומשו במלואן מוצע כי ביהמ"ש ישקול קביעת שכ"ט מופחת, וזאת מהטעמים הבאים: א. קיים ספק ממשי ביחס לתועלת שתביא ההטבה לחברי הקבוצה, כאשר אין כל אינדיקציה לכך שלקוחות המשיבה שאינם מנויים על חבילת הספורט או ערוצי ויוה מעוניינים בצפייה בערוצים אלו וייהנו מהטבה זו, ולכל הפחות ניתן לשער כי חלקם אינם מנויים על ערוצים אלו משום שאינם מתעניינים בתכנים אלו. על כן ההטבה לא תביא ללקוחות אלו כל תועלת, ואין בה כדי להצדיק את שכה"ט המבוקש. ב. המלצת הצדדים לגבי גובה שכה"ט אינה קושרת בין סכום ההטבה שימומש בפועל לבין שיעור שכה"ט.ג. היועמ"ש המליצה למשל, כי כדי ללמוד על התועלת ממימוש ההטבה יצטרכו חברי הקבוצה לסמן באופן אקטיבי במערכת האם הם מעוניינים בהטבה או למדוד את השימוש בפועל בדרך אחרת שתוצע על ידי המשיבה, ורק לאחר תקופה מסויימת ייבחן מימוש ההטבות ובהתאם ייקבע שכה"ט.

23. נטען, כי פיצוי בדרך של מתן מוצרים או הנחות מעלה קשיים כשלעצמו, למשל קושי בהערכת שווי הפיצוי לאור הפער הקיים בין מחיר המוצר לצרכן ועלותו לספק, וכן כי קיים חשש שההטבה המוצעת היא אקט שיווקי של המשיבה שמשרת גם או בעיקר אותה, למשל בעידוד רכישות נוספו או ניסיון לרכישת לקוחות חדשים. נטען כי מתן ההטבות עשוי להגדיל את מעגל הלקוחות הפוטנציאלים, המוניטין והפרסום, וכי כל הקשיים הנובעים מסוג ההטבה משפיעים על מידת ההרתעה מפני הפרת הדין בעתיד.

24.     פטור מחלקה השני של האגרה – לעמדת היועמ"ש, אין הצדקה במקרה זה ליתן למשיבה הפטור, והמקרה דנן אינו עונה על המקרים המיוחדים במסגרתן ניתן ליתן פטור, וכך גם אין בנימוקי הצדדים שציינו כי מדובר בהליך קצר להצדיק הפטור. תגובת המשיבה לעמדת היועמ"ש ולהתנגדות המועצה הישראלית לצרכנות

25.     המשיבה הדגישה כי היועמ"ש לא התנגדה להסדר הפשרה אלא ציינה מספר הערות, וכן ביקשה להדגיש, כי ראוי לעודד פשרות בתובענות ייצוגיות נוכח היתרונות הרבים שטמונים בהן כגון קניית סיכונים, חיסכון במשאבים שיפוטיים ופיצוי מהיר לחברי הקבוצה.

26. שווי ההטבה – באשר לטענת המועצה – אין קושי להעריך את שווי ההטבה ובכל מקרה היא עולה בהרבה על הנזק – נטען, כי תכלית הפיצוי היא שיפוי הלקוח בגין נזקיו, ועל כן שווי ההטבה נקבע בהתאם לערכה ללקוחות, כפי שכבר נקבע בפסיקה. בהתאם, בענייננו שווי ההטבה הכולל הוא 5.5 מיליון ₪.

27. לחילופין, כאשר הפער בין היקף הנזק לבין היקף ההטבה גדול, כבענייננו, הרי שגם אם התועלת לציבור נמוכה מהיקף שווי ההטבה (דבר המוכחש), אין להידרש לחישוב השווי המדויק של ההטבה, שכן בכל מקרה מדובר בפשרה שמספקת פיצוי הולם על הנזק.

28. בהתאם לנתוני המשיבה (החוסים תחת צו מגן) הנזק המקסימלי על פי חישוב של עלות שירותיה ליום, כפול מספר הלקוחות, במועד התקלה נמוך בהרבה מהפיצוי שניתן במסגרת הסדר הפשרה. עוד נטען, כי גם אם היה מקום לקבל את טענת המבקשים לפיה התקלה החלה כבר ביום 7.1.21 עדיין הנזק נמוך מהפיצוי. זאת ועוד לטענת המשיבה יש גורמים שמפחיתים את הנזק המקסימלי כמו העובדה שלחלק מהלקוחות חזרו השידורים כבר בשעות הלילה או שמאחר וחלק מזמן התקלה היה בשעות הלילה בהן הצפייה נמוכה הדבר משפיע גם על הנזק. זאת ועוד, טוענת המשיבה, כי הגם שהחישוב הרלוונטי נעשה בהתאם לנתונים לגבי הלקוחות שסבלו מהתקלה, הרי שהפיצוי במתן הטבת פתיחת ערוצי הספורט ניתן לכלל לקוחות המשיבה (שאינם מנויים לערוצי הספורט), דהיינו הפיצוי ניתן בהיקף רחב יותר מהנזק, ושווי ההטבה בפועל גבוה מזה שנקבע בהסדר הפשרה.

29. המשיבה הוסיפה וטענה, כי יש להתחשב גם בטענות ההגנה מטעמה שעיקרן: בשירותים טכנולוגיים עלולות להתרחש תקלות שאינן בשליטת המשיבה והן אינן מקימות עילת תביעה; משיקולים שירותיים ובראי התובענות הייצוגיות המשיבה כבר העניקה הטבות לכלל לקוחותיה (ההטבות הראשונות); בקשת האישור לא עומדת בתנאים לאישור תובענה ייצוגית.

30. המשיבה טענה, כי מקום בו הפיצוי כה גבוה לעומת הזנק אין חשש להיעדר הרתעה מהפרה עתידית, מה גם שבמקרה דנן שאלת ההרתעה אינה רלוונטית שכן לא מדובר בעסק שהפר את הוראות הדין, והמשיבה פעלה ככל יכולתה לתקן את התקלה שלא הייתה בשליטתה.

31. המשיבה ציינה, כי לאור צו המגן שהוצא היועמ"ש והמועצה לא היו מודעות לעלות הממוצעת של השירות ומשכך גם לא לגובה הנזק ולפער בין הפיצוי לבין הנזק.

32. עוד טענה המשיבה כי אין בסיס לטענה, כי הפשרה תהווה כלי שיווקי, ואין בכוונתה לעשות שימוש שכזה בהסדר הפשרה, ובכל מקרה המשיבה תבהיר בעת מתן ההודעות ללקוחות על ההטבות כי מדובר בהטבות שניתנות במסגרת הסדר פשרה.

33. אשר לגובה שכ"ט, המשיבה ביקשה לדחות את עמדת היועמ"ש לפיה, יש לפסוק שכה"ט לפי מימוש בפועל של ההטבות. לטענתה, המדובר בהטבה אשר תינתן באופן אוטומטי, מבלי שהיא מחייבת הוצאת כספים כלשהי מצד הלקוחות או פעולה אקטיבית. נטען, כי כל שינוי במתן ההטבה פוגע בבסיס ההסדר וההצעה, כי הלקוחות יבחרו באופן אקטיבי את ההטבה מצריכה השקעת משאבים רבים. נטען כי פתיחת הערוצים ללקוחות באופן אוטומטי מטיבה עם הלקוחות וממקסמת את מימוש ההטבה ואת הסיכוי שהלקוחות אכן יצפו בערוצים.

34. באשר לטענה, כי אין להחשיב את ההטבות הראשונות כחלק משווי הפיצוי – נטען כי מבחינת מדיניות יש להכיר בשווי ההטבות הראשונות אחרת לא יהיה לעסקים תמריץ ליתן את הפיצוי הראשוני והמהיר ללקוחות. בכל מקרה נטען, כי גם ללא שווי ההטבות הראשונות, הרי שההטבה הניתנת במסגרת הסדר הפשרה הינה בשווי גבוה משווי הנזק, בהתאם לעלות היומית הממוצעת של שירותי המשיבה. בהתייחס לטענת המועצה לפיה במקרה אחר היועמ"ש הביע התנגדות להוספת שווי הטבות מוקדמות לשווי הסדר הפשרה, טוענת המשיבה כי המועצה לא ציינה כי התנגדות זו של היועמ"ש נדחתה (ת"צ 9852-07-16).

35. לעמדת המשיבה יש לדחות את טענת המועצה לפיה יש ליתן פיצוי כספי – נטען כי לא מדובר במקרה של גבייה שלא כדין אלא בשיבוש זמני של פחות מיממה באספקת השירות למנויים, ועל כן הטבה בדרך של פתיחת ערוצים שונים היא ראויה בנסיבות העניין ובעלת שוויה גבוה יותר משווי החזר כספי לאור שווי העלות הממוצעת של שירותי המשיבה ליום, נתון שלא היה בידיעת המועצה (כאמור, תחת צו מגן). המשיבה הוסיפה והפנתה למקרים אחרים בהם ניתנו הטבות דומות.

36. באשר לטענת המועצה לפיה יש לפצות לקוחות עבר שסבלו מהתקלה ואינם עוד מנויים של המשיבה – נטען כי יש לדחות טענה זו, וכי לקוחות אלו קיבלו פיצוי במסגרת ההטבות הראשונות, וכי בכל מקרה כבר נקבע בפסיקה כי ניתן לאשר הסדר פשרה גם כאשר הפיצוי לא ניתן לכל חברי הקבוצה, למשל משום שהפיצוי אינו מעשי או שלא ניתן לבצעו בעלויות סבירות, כפי שזה בענייננו.

37. לטענת המשיבה יש לדחות טענת המועצה לפיה ההטבה ניתנת לכלל הלקוחות על חשבון חברי הקבוצה, משטענה זו נטענה בעלמא, ובכל מקרה אינה נכונה, שכן הגם שההטבה ניתנת לכלל הלקוחות, אין היא באה על חשבון חברי הקבוצה, שכן חישוב שווי ההטבה נעשה רק על בסיס הלקוחות הרלוונטיים שסבלו מהתקלה.

38. לעניין ההסדרה העתידית, הדגישה המשיבה כי התחייבה לחדד נהליה בעניין דיווח על תקלות. בהתאם, דחתה את ההצעה כי היא תוסיף ותתחייב כי במקרה של תקלה בעתיד לא תגבה בגין תקופת התקלה אינה מעשית ופשטנית. המשיבה חזרה על עמדתה שלא כל תקלה מקימה זכות לפיצוי, ובכל מקרה לקוחות רבים יעדיפו הטבה על פני אי גבייה של שקלים בודדים.

39. בהתייחס להסתמכות המועצה על תלונות שונות שהוגשו אליה – טענה המשיבה כי תלונות אלה אינן קבילות, מאחר ולא צורפו ואף לא צורפו תצהירי המתלוננים, כאשר מה שכן צורף כולל השחרות רבות באופן שאינו מאפשר למשיבה לבחון הדברים. נטען, כי מדובר בעדות שמועה בלתי קבילה. עוד טענה המשיבה, כי המועצה כלל לא ציינה שהתלונות נבדקו על ידה ונמצאו מוצדקות ולא הציגה חוות דעת בעניין. נטען שהתלונות שהוצגו מהוות 0.0043% מכלל לקוחות המשיבה כי זהו שיעור מזערי שלא ניתן ללמוד ממנו דבר.

40. המשיבה חזרה ועתרה למתן פטור מחלקה השני של האגרה וטענה כי דרישת התקנות ל"טעמים מיוחדים שירשמו" היא דרישת "שסתום" המקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב. נטען כי במקרה דנן תשלום חלקה השני של האגרה אינו נדרש לשם הגשמת התכלית של תשלום האגרה בדבר מניעת הגשת תביעות סרק, כאשר הצדדים קיימו הליך גישור והגיעו להסדר פשרה במהירות עוד בטרם הוגשה תשובת המשיבה ומבלי שנערך דיון. עוד נטען, כי אין חשש שהפטור יעודד תביעות סרק שכן חלקה הראשון של האגרה שולם במלואו, וכן כי מתן הפטור יעודד בעלי דין נוספים לנהל מו"מ או גישור ולסיים ההליך בשלב מוקדם תוך חיסכון בזמן שיפוטי. המשיבה הפנתה לפסקי דין בהם הכירו בתי המשפט בכך שהגעה לפשרה בשלבים מוקדמים מהווה טעמים מיוחדים המצדיקים את הפטור.

עמדת המבקשים בתגובה לעמדת היועמ"ש ולהתנגדות המועצה

41.     המבקשים עמדו על כך שהיועמ"ש לא התנגדה להסדר כי אם הסתפקה בהסעת עמדה. המבקשים דחו את עמדת היועמ"ש באשר לשווי ההטבה כשהם מדגישים כי אין להתעלם מההטבה שנתנה המשיבה, בשווי של 2.5 מיליון ₪, בסמוך לאחר הגשת בקשות האישור ולטענתם, במפורש ורק בעקבות הגשת בקשות האישור. המבקשים טענו כי גם משיקולי מדיניות מוטב כי יראו את ההטבות הראשונות כחלק מהסדר הפשרה.

42. בכל מקרה, נטען, כי גם שווי ההטבה במסגרת הסדר הפשרה ללא ההטבות הראשונות הינו גבוה לעומת הנזק, ובכל מקרה שווי ההטבה לכל חבר קבוצה על פי נתוני המשיבה נכון ליוני 2022 עומד על סך של 26.25 ₪ ועולה על סכום ההשבה המלא של דמי המנוי כפי שנתבעו בבקשות האישור בגין 6 ימי תקלה שהוערך בסך של 20 ₪.

43. בהתייחס לסוג ההטבה (טענה שהעלתה היועמ"ש רק בהקשר לסוגיית שכה"ט) – נטען כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים הינו בהתבסס על מצב עובדתי שנוי במחלוקת באשר למשך התקלה, כאשר שווי הפיצוי הינו לפי משך הזמן לו טענו המבקשים (ועל אף שהמשיבה לא קיבלה את עמדתם בעניין זה) ויש בו כדי לבטא את הסיכויים והסיכונים של המשך ניהול ההליך. עוד טענו המבקשים, כי לא מדובר בהטבה מסוג שוברים, ומימוש ההטבה אינו דורש דבר מהלקוחות, ובכלל זאת אינו דורש הוצאת כספים, וכי מתן פיצוי על ידי הענקת מוצרים נוספים מאותו הסוג שגם כך נצרך על ידי חברי הקבוצה היא פרקטיקה מקובלת בהסדרי פשרה, ומדובר בפיצוי בעל ערך כספי ממשי ועצמאי.

44. נטען, כי יש לדחות את טענת היועמ"ש באשר לשאלת התועלת שתביא ההטבה לחברי הקבוצה, וכי יש לדחות העמדה כי אין אינדיקציה שלקוחות המשיבה מעוניינים בצפייה בערוצים מושא ההטבה. המבקשים דחו את סברת היועמ"ש לפיה מי שאינו מנוי לערוצים אינו מעוניין להם וטענו כי יתכנו סיבות נוספות לכך כגון עלות הערוצים ומכאן שגם מי שאינו מנוי יכול וייהנה מההטבה. עוד הוסיפו המבקשים, כי ההטבה אינה יכולה ואינה צריכה להתאים לכל הלוקחות ואין זו התכלית של הטבת "שוות כסף". ההטבה המוסכמת רלוונטית לחברי הקבוצה משמדובר במתן שידורים בחינם ולא הטבה שאינה קשורה. נטען כי מדובר בחבילת ערוצים פופולרית ויקרה.

45. אשר לגובה שכה"ט – המבקשים עמדו על כך שהגמול ושכה"ט הומלצו על ידי המגשר שנחשף למלוא הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים (והם אינם תולדה של מו"מ ישיר בין הצדדים), וכי בכל מקרה שכה"ט אינו על הצד הגבוה בהתאם למקובל בפסיקה. אשר להצעת היועמ"ש כי שכה"ט ייקבע על פי מימוש בפועל של ההטבה, ומשכך כי חברי הקבוצה יצטרכו לסמן באופן אקטיבי האם הם מעוניינים בהטבה או למדוד את השימוש בפועל בהטבה בכל דרך שתימצא – טענו המבקשים כי דינה להידחות, משהצעה זו כרוכה במשאבים ועלויות בלתי סבירות ובלתי מוצדקות. הודגש כי ההטבה ניתנת באופן אוטומטי, והיא הומלצה על ידי המגשר. בהקשר זה הפנו לת"צ 5826-03-10 דבוש נ' די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ – שם אישר בית המשפט הטבה לכל מנויי חברת הוט ויס על דרך של פתיחת ערוץ אחר בחינם ל-3 ימים נוספים מעבר ל-11 הימים שניתנו בתחילת כל עונה, וזאת בגין הפסקות שידור שהיו מושא בקשת האישור שם.

46. באשר לטענה של היועמ"ש ושל המועצה באשר לקושי בהערכת שווי ההטבה וזאת לאור הפער בין מחיר ההטבה ללקוח לבין מחירו למשיבה – טוענים המבקשים כי שווי ההטבה נקבע, כך על פי הפסיקה, על פי השווי לצרכן, ושוויה 3 מיליון ₪. עוד נטען, כי אין לקבל את הטענה כי יש ליתן פיצוי כספי והדבר אינו הכרחי גם על פי הפסיקה.

47. באשר לטענת המועצה לגבי מתן הפיצוי לכלל הלקוחות – נטען כי שאלת השייכות לקבוצה לא הוכרעה ועל כן הקבוצה הינה למעשה כלל לקוחות המשיבה, ואין לקבל הטענה כי מתן הפיצוי לכלל הלקוחות נעשה על חשבון חברי הקבוצה.

48. עוד ביקשו המבקשים לדחות את הטענה, כי ההטבה תנוצל כצעד שיווקי שכן לטענתם, על פי הוראות ההסדר המוצע, מתן ההטבה ילווה בהבהרה כי היא ניתנת במסגרת הסדר פשרה. עוד נטען כי גם אם לקוח ייהנה מההטבה יחליט לרכוש את חבילת הערוצים על חשבונו בעתיד הרי שאין מדובר בהנאה שצומחת למשיבה כי אם בהנאה הדדית של החלפת תמורות. בהקשר זה הפנו המבקשים לת"צ 7209-08-21 אוחנה ושות – משרד עורכי דין נ' סלקום שם אישר בית המשפט הטבה דומה בגין תקלה במתן השירותים.

49. המבקשים הדגישו כי שווי ההטבה מהווה השבה של למעלה מ-100% מדמי המנוי ששילם בממוצע כל חבר קבוצה עבור פרק זמן של 6 ימים.

דיון והכרעה 50. סעיף 18(א) לחוק קובע כי הסדר פשרה מוצע בתובענה ייצוגית חייב לקבל את אישור בית המשפט, וזאת בשל החשש לבעיית הנציג המובנית במסגרת תובענה ייצוגית, שעיקרה כי בהליך ייצוגי, על פניו, אין בנמצא צד להסכם אשר לו אינטרס לקדם את טובת הקבוצה. בהתאם, ובשל כך, התווה המחוקק, במסגרת הוראות סעיפים 18 – 19 לחוק מנגנון המחייב את בית המשפט לבחון ההסדר המוצע באופן מעמיק ויסודי, עד שיגיע למסקנה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

51. בענייננו, אקדים ואומר, כי לאחר ששבתי ובחנתי את טענות הצדדים, ובכלל זאת התנגדות המועצה ועמדת היועמ"ש, ושקלתי את נסיבות המקרה והוראות הדין, אני סבורה כי ניתן לאשר ההסדר המוצע בהיותו "ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", בנסיבות העניין ובהיותו עונה על דרישות הוראת סעיף 19(א) לחוק.

52. כפי שכבר נפסק לא אחת "הסדר פשרה ראוי בהליך יצוגי, הוא הסדר שבו הקבוצה זוכה לסעד המשקף את הסיכונים והסיכויים הגלומים בהליך אילו היה ממשיך להתנהל עד תומו (ע"א 2398/22 רומן שולץ נ' הוט מובייל בע"מ (פורסם בנבו, 30.11.22), בפסקה 7 לפסק דינה של השופטת ברון). דברים אלו צריכים להילקח בחשבון בעת בחינת מכלול השיקולים והנסיבות בבואו של בית המשפט לבחון האם יש לאשר הסדר פשרה מוצע אם לאו. כפי שיפורט, בבחינת מכלול השיקולים, הסיכונים והסיכויים של הצדדים בהמשך ניהול ההליך, אני סבורה כי הסדר הפשרה המוצע ובמרכזו התחייבות המשיבה לפיצוי לחברי הקבוצה בדרך של מתן הטבה, אליו הגיעו הצדדים בעזרת מגשר הוא ראוי וסביר בנסיבות העניין ומשקף את הסיכונים והסיכויים של כל צד בהמשך ניהול ההליך. בהקשר זה אני סבורה כי הסדר הפשרה מאזן בין השיקולים השונים כגון הפער הקיים בין שווי ההטבה כפי שמוערכת על ידי הצדדים, גם ללא ההטבות הראשונות, על אף שאני סבורה כי יש להכליל גם אותן בהערכת שווי הסדר הפשרה, לבין הנזק המקסימלי בהתחשב בעלות השירות החודשית הממוצעת של שירותי המשיבה; קיומם של גורמים העשויים להקטין את הנזק לגבי חלק מהלקוחות; טענות ההגנה של המשיבה ובעיקרה הטענה כי קיימות תקלות בלתי נמנעות ולא כל תקלה מקימה עילת תביעה; המחלוקתה עובדתית לעניין משך התקלה. בהתחשב במכלול הסיכויים והסיכונים הנ"ל מצאתי כי ההסדר מעניק סעד ראוי לחברי הקבוצה ויש לאשרו.

53. הערכת שווי ההטבה – במסגרת התנגדותה טענה המועצה, כי לא ניתן להעריך את שוויה האמיתי של ההטבה ואת עלותה למשיבה (ומשכך גם טענה לקושי בהערכת הערך ההרתעתי של ההסדר). גם היועמ"ש ציינה בהערותיה בנדון, כי לא ניתן להעריך את שווי ההטבה בשלב הזה אלא רק לאחר מימושה (ועל כן טענה כי אין לקבוע עתה את גובה שכה"ט) ועוד עמדה על הקושי בהערכת שווי הפיצוי לאור הפער הקיים בין מחיר המוצר לצרכן לבין עלותו לספק. כפי שטענו המשיבה והמבקשים הערכת שווי ההטבה בהתאם לשוויה ללקוח כבר הוכרה בנסיבות מתאימות בפסיקה, ולדידי יש לקבל דרך זו גם בענייננו. כל זאת הן בקשר להטבות שניתנו במסגרת הסדר הפשרה והוערכו על ידי הצדדים בסך של 3 מיליון ₪ (וזאת בהתבסס לשווי חבילת ערוצי הספורט ושווי חבילת ערוצי ויוה לחודש) והן בקשר להטבות הראשונות שנתנו כפי שיפורט בהמשך בכל מקרה אין להתעלם במקרה דנן מהפער הקיים בין היקף הנזק המקסימלי הנטען (והמוכחש על ידי המשיבה) לבין היקף ההטבה, באופן שאין צורך להידרש לחישוב מדוייק של שווי ההטבה. בהקשר זה, יודגש, כי שווי העלות החודשית לשירותי המשיבה (נתון עליו הוטל כאמור צו חיסיון והובא בפני בית המשפט), לא עמד בפני המועצה בעת הגשת התנגדותה. בחינת נתון זה, ובהתאם שווי העלות היומית הממוצעת של שירותי המשיבה, מלמדת, כי גובה הנזק המקסימלי, לאור משך התקלה (וגם בהנחה שמשך התקלה היה מספר ימים כפי שטוענים המבקשים ומוכחש על ידי המשיבה), וגם בהנחה שכלל הלקוחות סבלו מהתקלה ומבלי להתחשב בגורמים היכולים להפחית את הנזק – נמוך משמעותית משווי ההטבה כפי שטוענים לשוויה הצדדים (ראו בהקשר זה סעיף 17 להסדר הפשרה וסעיף 9 לתגובת המשיבה להתנגדות המועצה ולעמדת היועמ"ש). דהיינו, סכום הנזק המקסימלי בהתאם לנתונים בדבר עלות חודשית (ובהתאם יומית) ממוצעת של שירותי המשיבה נמוך בהרבה משווי ההטבה הניתנת במסגרת הסדר הפשרה, וזאת גם מבלי להתייחס להטבות הראשונות, כפי שיפורט לגביהן בהמשך. בנוסף, יש לזכור כי על פי הסדר הפשרה הטבת ערוצי הספורט תינתן לכלל לקוחות המשיבה, שאינם מנויים כבר על הטבה זו, ולא רק לחברי הקבוצה הרלוונטיים, לגביהם נעשה חישוב שווי ההטבה, כך שבפועל שווי ההטבה הינו גבוה יותר מהסך שהוערך על ידי הצדדים. באופן דומה, אין להתעלם מהנתון כי שווי ההטבה לכל חבר קבוצה על פי חישובי המשיבה עומד על סך של 26.25 ₪, שווי העולה על סכום ההשבה המלא של דמי המנוי שתבעו המבקשים בבקשת האישור עבור 6 ימי תקלה, וזאת חרף העובדה שמשך התקלה נתון במחלוקת והמשיבה עמדה על כך כי מדובר בתקלה בת לכל היותר יום אחד. נמצא אפוא, כי על פי הוראות ההסדר המוצע, שווי ההטבה עולה על שווי הנזק המקסימלי וההשבה לכל מנוי עולה על שווי ההשבה הממונית שנדרשה בבקשות האישור. במצב דברים זה, בבחינת מכלול הסיכונים והסיכויים הניצבים בפני הצדדים בהמשך ניהול התובענה, לא ראיתי לנכון לקבל את ההתנגדות או לדחות את ההסדר נוכח הטענות באשר להערכת שווי ההטבה מושא ההסדר.

54. ההטבות הראשונות – עמדה במחלוקת השאלה האם יש לכלול את ההטבות הראשונות שהעניקה המשיבה ללקוחותיה מיד לאחר הגשת התביעה כחלק משווי ההטבה מושא הסדר הפשרה? כאמור, המועצה התנגדה להכללת שווי ההטבות הראשונות כחלק מהסדר הפשרה. כך גם היועמ"ש ציינה כי אינה מתייחסת לסכום ההטבות הראשונות, בין השאר משסברה כי הצדדים להסדר הפשרה ציינו כי ההטבות הראשונות ניתנו ללא קשר להליך הייצוגי. כפי שהקדמתי דברים לעיל, לא ראיתי לנכון לקבל את עמדת המועצה בנדון וההטבה שנתנה המשיבה בעקבות הגשת ההליכים הנדונים הינה בהחלט חלק מן ההטבה הכוללת הניתנת ואשר יש לחשבה במסגרת הסדר זה .

55. יוצא, אפוא, כי במסגרת ההסדר הנדון יהנו חברי הקבוצה מהטבה בשיעור של 5.5. מיליון ₪, שהינו פיצוי ראוי והולם, גם אל מול העלות היומית של שירותי פרטנרTV וזאת בהתאם לנתונים שהציגה המשיבה.

56. סוג ההטבה / תשלום כספי – לצד טענותיה של המועצה בעניין הקושי בהערכת שווי ההטבה, הוסיפה וטענה המועצה, כי דרך המלך היא מתן פיצוי כספי ישיר לחברי הקבוצה. גם היועמ"ש, במסגרת הערותיה בעניין אופן חישוב שכה"ט, עמדה על הקושי הקיים במתן הטבות מסוג "שוברים", למשל נוכח הפער בין מחיר המוצר לצרכן לבין עלותו לספק, וכן טענה כי קיים ספק באשר לתועלת שתביא ההטבה לחברי הקבוצה, והציעה כי לקוחות המשיבה יצטרכו לבחור באופן אקטיבי את מימוש ההטבה. בעקרון אך ראוי לקדם הענקת פיצוי כספי בעין בשל אי מתן תמורה ללקוחות חברי הקבוצה, ואולם, אין בידי לשלול באופן גורף פיצוי על דרך של מתן הטבה שבמקרה דנן יכולה אף להצמיח תועלת גבוהה יותר לחברי הקבוצה מאשר זיכוי בגובה 20 ₪.אין המדובר בהטבת "שוברים" במובנה הקלאסי משאין הלקחות נדרשים להוצאה כלשהי או לפעולה כלשהי וההטבה ניתנת באופן אוטמטי. אכן יתכן, כי יהיו חברי קבוצה שלא ינצלו את ההטבות הניתנות במסגרת הסדר הפשרה, וזאת הן בהתייחס להטבת ערוצי הספורט והן בהתייחס להטבת ערוצי ויוה. ואולם אין בכך כדי להצדיק, אי אישור ההסדר נוכח ההטבה עליה המליצו הצדדים, אשר בנסיבות העניין, קיומה של תקלה ארעית, משקלל את סיכויי וסיכוני ניהול ההליך.בכל מקרה, וכפי שהמשיבה והמבקשים טענו, אין כל בסיס לטענות לפיהן קיים ספק בתועלת שתצמח לחברי הקבוצה מההטבה. העובדה שמנוי לא בחר לשלם סכום נוסף עבור ערוצים כאלו ואחרים אין משמעה כי לא ייהנה מההטבה, והבחירה שלא לשלם על ערוצים נוספים יכולה לנבוע משיקולים שונים. בנוסף, גם אם ניתן היה לחשוב על סוגי הטבות נוספות שניתן היה ליתן במסגרת הסדר הפשרה, כמו למשל פתיחת סוגי ערוצים נוספים, אין משמעות הדבר שההסדר המוצע אינו ראוי, כאשר הערוצים מושא ההטבה הינם פופולריים על פי המשיבה. לפיכך, ובנסיבות העניין לא מצאתי לנכון להתערב בסוג הפיצוי שנקבע.

57. למי ניתן הפיצוי? – המועצה טענה בהתנגדותה, כי הסדר הפשרה אינו מעניק פיצוי לחברי הקבוצה שאינם עוד מנויים אצל המשיבה, ובמקביל מעניק פיצוי לכל מנויי המשיבה, גם אם אינם חברי הקבוצה, וזאת על חשבון חברי הקבוצה. לא מצאתי כי יש באמור כדי להוביל לדחיית ההסדר. הלכה היא, כי העובדה שלא כל חברי הקבוצה מקבלים את הפיצוי אין בה כלשעצמה כדי לשלול את אישור ההסדר, כאשר אין כל ביטחון כי גם אם הייתה מתקבלת בקשת האישור היה נפסק פיצוי לכלל חברי הקבוצה, וראו בעניין זה את הוראות סעיף 20(ג)(1) לחוק המתיר לבית המשפט בנסיבות מסויימות שלא לפסוק פיצוי לכל חברי הקבוצה. לא אחת אושרו בפסיקה הסדרים המעניקים הטבות ללקוחות קיימים של הנתבעת שאינם תמיד זהים בזהותם לחברי הקבוצה הנפגעת, או שקיימת חפיפה חלקית בלבד [ראו למשל ת"צ 13624-03-14 עדן את ארז בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ (פורסם נבו, 31.1.21)]. כך גם צוין ב-ע"א 2398/22 רומן שולץ נ' הוט מובייל בע"מ (פורסם בנבו, 30.11.22): "… בבחינת האפשרות של פיצוי חלק מחברי הקבוצה בלבד, תוך 'הדרה' של חלק אחר מחברי הקבוצה, צריך להביא בחשבון שני שיקולים מרכזיים: ראשית, יש לבחון האם קיימת הצדקה שלא לפצות חלק מחברי הקבוצה וזאת בשל שיקולים הכרוכים בעיקרם בקושי לפצות את החברים הללו (למשל, במקרים בהם קשר לאתרם או כאשר ישנו קושי מיוחד בהוכחת עילת התביעה ביחס אלהם – בניגוד לחברי קבוצה אחרים), וכאשר אין כדאיות כלכלית לנסות להתגבר על הקושי הזה… שנית, יש לוודא כי חרף העובדה שחלק מחברי הקבוצה אינם זוכים לפיצוי, הסכום הכולל שבו נושא הנתבע די בו כדי להשיג את מטרת ההרתעה מפני הפרת הדין" (סעיף 30 לפסק דינה של השופטת רונן).

בענייננו, אכן יתכן וחלק מחברי הקבוצה שסבלו מהתקלה אינם עוד מנויים אצל המשיבה ועל כן לא יקבלו את הסעד הניתן במסגרת הסדר הפשרה. מנגד, במצב בו ההטבה הניתנת במסגרת הסדר הפשרה המוצע ניתנת לכלל מנויי המשיבה, יכול שיהנו מהטבה זו לקוחות חדשים שאינם נמנים על חברי הקבוצה, וזאת על חשבון חברי הקבוצה.אפשרויות ראליות המתקיימות בנסיבות של הענקת הטבה מהסוג המוצע, ואולם בהינתן גודל הקבוצה והעלויות הכרוכות באיתור חברי הקבוצה בצורה מדויקת לרבות המשאבים הנדרשים, בבחינת מי הזכאים ומי שלא זכאים, אין לשלול את ההסדר המוצע. מה גם שיכול וחלק מחברי הקבוצה שכיום אינם מנויים עוד לשירותי המשיבה, קיבלו את ההטבות הראשונות שניתנו בסמוך לאירוע, ובכך יש כדי להקהות את הקושי הנטען.

58. הסדרה עתידית – במסגרת הסדר הפשרה המוצע התחייבה המשיבה לחדד נהליה כך שבמקרה של תקלה גורפת ורוחבית בגינה יושבתו השידורים לפרק זמן משמעותי הדבר ידווח ללקוחות באמצעי המתאים לנסיבות. המועצה, ציינה במסגרת התנגדותה, כי התחייבות זו אין בה ממש כי המדובר בחובה בסיסית החלה בכל מקרה על המשיבה, והציעה כי המשיבה תתחייב כי במקרה של תקלה בעתיד תתחייב המשיבה שלא לגבות כסף עבור תקופת התקלה. לא מצאתי בסיס לחייב המשיבה בהצעה זו של המועצה. מדובר בהתחייבות רחבה וכללית ואין מקום לחייב את המשיבה באופן גורף, כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו.

59. הרתעה וניצול ההטבה לצרכים שיווקיים – כחלק מטענות המועצה בהתנגדות בעניין הקושי בהערכת שווי ההטבה, טענה המועצה, כי נוכח הקושי הנ"ל קיים גם קושי להעריך האם יש בהסדר משום הרתעה לעתיד. הדברים צויינו גם על ידי היועמ"ש. כמו כן צויין, כי עולה חשש כי המשיבה תנצל את מתן ההטבה לצרכים שיווקיים. המשיבה מצדה הדגישה, כי אין בכוונתה לנצל את ההטבה לצרכים שיווקיים, כאשר ההטבה אינה דורשת מהלקוחות דבר, והיא ניתנת באופן אוטומטי ללא התנאה בתשלום או שירות נוסף אחר. כך גם עולה כי ההטבה תופסק באופן אוטומטי בסיומה והלקוח לא יידרש לנקוט בכל פעולה שהיא – לא לקבלת ההטבה ולא לסיומה. המשיבה הבהירה גם, כי אין בכוונתה לנצל את ההטבה לצרכים שיווקים וציינה כי בעת מן ההודעה ללקוחות על ההטבות יצוין כי מדובר בהטבות הניתנות מכוח הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. יצוין כי על פי הסדר הפשרה המוצע הודעה על מתן ההטבה תישלח ל"לקוחות הרלוונטיים" בדואר האלקטרוני המעודכן אצל המשיבה וההסדר יפורסם באתר האינטרנט שלה.

60. מינוי בודק – סעיף 19(ב)(1) לחוק קובע כי על בית המשפט למנות בודק בבואו לאשר הסדר פשרה אלא אם הוא סבור כי חוות דעת שכזו אינה נדרשת. בנסיבות העניין מצאתי לנכון לקבל את בקשת הצדדים ולפטור ממינוי בודק, שכן יישום הסדר הפשרה אינו דורש חישובים כלכליים מורכבים או איתור חברי קבוצה, והנתונים הנדרשים ליישומו מצויים בידי המשיבה. זאת ועוד, מינוי בודק כרוך בעלויות נוספות לצדדים באופן שעלול לסכל את הסדר הפשרה.

61. גמול ושכה"ט – כאמור, הצדדים המליצו על תשלום גמול בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ (ככל שחל) לכל אחד מהמבקשים 1 ו-2, וכן על תשלום גמול בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ (ככל שחל) למבקשת 3. בנוסף המליצו הצדדים על תשלום שכ"ט בסך של 223,333 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מבאי כוח המבקשים 1 ו-2, וכן על תשלום שכ"ט בסך של 253,333 ₪ בתוספת מע"מ לבא כוח המבקשת 3, כנגד חשבונית מס כדין.

62. סעיפים 22 ו-23 לחוק קובעים את השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בפסיקת גמול למבקש ושכ"ט לבאי כוחו, ובכלל זאת הטרחה שטרחו בהגשת בקשת האישור, הסיכון שנטלו על עצמם, מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית והתועלת שהביאה לחברי הקבוצה.

63. כפי שפירטתי לעיל, לא מצאתי כי יש קושי בהערכת שווי ההטבה או בסוג ההטבה עצמו ודחיתי את התנגדות המועצה בעניין זה ואת הערות היועמ"ש. בהתאם אין בידי לקבל את טענת היועמ"ש כי שווי שכה"ט צריך להיגזר מהמימוש בפועל של ההטבה. בכך יש משום שינוי מהותי של ההסדר, הכרוך בעלויות רבות נוספות, ולאור המפורט לעיל לא מצאתי פסול במנגנון מתן ההטבה בענייננו.

באשר לסכומי שכה"ט – הצדדים הדגישו כי סכומים אלו הינם בהמלצת המגשר, מתחלקים בין 3 משרדי עורכי דין, ועולים בקנה אחד עם הפסיקה בעניין, כאשר ככל שבית המשפט יראה לנכון לאשר את הסכמת הצדדים כי שווי ההטבות הראשונות הינם חלק משווי ההסדר, הרי שסכומי שכה"ט הינם אף על הצד הנמוך. לאור זאת, מצאתי לנכון לאשר את שיעור הגמול ושכה"ט המבוקש.

הצדדים המליצו כי שכה"ט ישולם בשתי פעימות: 70% ישולם ביחד עם תשלום הגמול, דהיינו בתוך 30 יום מהיום בו יהפוך פסק דין זה לחלוט; ויתרת שכה"ט (30% הנותרים) ישולמו בחלוף 30 יום מאישור בית המשפט שיינתן לאחר הגשת הודעה בדבר השלמת הפיצוי לחברי הקבוצה. אכן תשלום שכה"ט בשתי פעימות הינו ראוי וטוב שכך הומלץ על ידי הצדדים. יחד עם זאת אני סבורה כי יש להורות על תשלום בשתי פעימות בשיעורים שווים, דהיינו 50% מסכום שכר הטרחה ישולם ביחד עם הגמול למבקשים, ו-50% הנותרים מסכום שכר הטרחה ישולם עם מתן אישור בית המשפט לאחר השלמת מימוש ההטבה.

64. בקשת הפטור מחלקה השני של האגרה – ככלל, בית המשפט נעדר שיקול דעת בכל הנוגע לתשלום אגרה, אשר חובת תשלומה מעוגנת במסגרת תקנה 2 לתקנות האגרות [רע"א 3640/15 Bio-Engineering Project נ' מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 12.10.15)].תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות מסדירה את תשלום האגרה בנסיבות שבו הסתיים ההליך הייצוגי בפסק דין המאשר הסדר פשרה, וקובעת כי את חלקה השני של האגרה ישלם המשיב, אשר גם ישפה את המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה. דהיינו, מחוקק המשנה קבע, כי ברירת המחדל בעת אישור הסדר פשרה היא כי נטל תשלום האגרה הוא על המשיב. יחד עם זאת, נתן מחוקק המשנה בידי בית המשפט שיקול דעת לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה, "מטעמים מיוחדים שירשמו". על פי דברי ההסבר של תקנות אלו ונוכח התכלית שבבסיס קביעת האגרות בהליכים יצוגיים והיא מניעת הליכי סרק וכיסוי חלק מעלויות ההליך, יש להקפיד בקביעה מהו "טעם מיוחד" אשר יצדיק הענקת הפטור, שאחרת החריג יהפוך לכלל ותכלית התקנות לא תקוים. כפי שציינתי לא אחת, אין בהגעה להסדר בשלב מקדמי של ההליך כדי להוות טעם מיוחד המצדיק הענקת פטור מתשלום אגרה. לו סבר מחוקק המשנה, כי הסדר בשלב מוקדם של ההליך מצדיק הענקת פטור או הנחה מתשלום אגרה, היה מונה זאת במסגרת רשימת הפטורים הקבועה, בדומה לפטור מאגרה הניתן בתביעות אזרחיות כמפורט בסעיף 6 לתקנות האגרות (למשל הסדר בשלב מוקדם). הוראה זו אינה קיימת לגבי תובענות ייצוגיות ועל כן אין להכניסה בדלת האחורית כ"טעם מיוחד" מקום בו מתקין התקנות ראה לנכון שלא לכלול הוראה שכזו לגבי הליך של תובענה ייצוגית."טעם מיוחד" צריך שיהיה בעל משקל מיוחד שבאיזון האינטרסים מטה את הכף לטובת מתן פטור מאגרה, שמא החריג יהפוך לכלל ותכלית התקנת התקנות לא תקוים, וגם הקופה ציבורית תמצא חסרה ללא הצדקה ובניגוד לכוונת המחוקק. לכן, עצם ההגעה להסדר פשרה בשלב מקדמי של ההליך הייצוגי והחיסכון בזמן שיפוטי, אינם מצדיקים כשלעצמם מתן פטור מהמחצית השנייה של האגרה, שאינו מתיישב עם הוראות התקנות ותכליתן. ואולם, בנסיבות העניין בהן קודם הסדר עוד בטרם הגשת כתב תשובה לבקשת האישור בשלושת התיקים המאוחדים ראיתי לנכון לתמרץ הצדדים ולהעניק למשיבה פטור חלקי מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט, באופן שיעמוד על תשלום אחד של חלקה השני של האגרה, עבור שלושת התיקים. היינו תשלום של 1/3 משווי חלקה השני של האגרה בכל תביעה.בנוסף, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לפיה המשיבה תשפה כל אחד מהמבקשים עבור חלקה הראשון של האגרה ששילם.

סוף דבר

65.     לאור כל האמור, אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם ובכפוף לתיקונים כמפורט לעיל. הצדדים יגישו תוך 7 ימים מהיום נוסח הודעה לפרסום לאישור בית המשפט.

66. בתוך 14 יום מיום שיאשר בית המשפט את נוסח ההסדר לפרסום, יפרסמו הצדדים על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק בשני עיתונים יומיים הנפוצים בישראל בשפה העברית גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות חוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995 על מנת שעניין ההסדר וההטבה שבו יובאו לידיעת הצרכנים.

67. עותק ממודעות הפרסום כמפורט להלן יוצגו בפני בית המשפט בתוך 21 יום מהיום.

68. בנוסף, יבוצע פרסום בעמוד הראשון של דף הבית באתר האינטרנט של המשיבה וכן ישלחו הודעות אישיות בדואר אלקטרוני ובמסרון לכלל מנוי המשיבה. הצדדים יגישו לאישור בית המשפט נוסח של ההודעה האישית בדואר האלקטרוני ובמסרון.

69. המזכירות עביר עותק מפסק דין זה למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

70. הגמול ושכה"ט ישולמו במועדים ובתנאים כמפורט לעיל.

71. עד ליום 15.4.23 תגיש המשיבה תצהיר רו"ח מטעם המשיבה המאשר השלמת מימוש ההטבה ושוויה, הן לבית המשפט והן לב"כ המבקשים.חלקו השני של שכה"ט ישולם באישור בית המשפט עם השלמת מימוש ההטבות.

72. המשיבה תשפה את המבקשים בגין חלקה הראשון של האגרה ששולמה בכל אחד מהתיקים המאוחדים.

המשיבה, תשלם את חלקה השני של האגרה בתיק אחד בגין שלושת ההליכים. היינו המשיבה תחוייב בשליש מגובה החלק השני של האגרה בכל תביעה ותביעה.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשפ"ד, 13 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

רחל ברקאי

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

=====

יתכנו שינויים מול הנוסח המקורי של פסק הדין.משרדנו עוסק בתחום תובענות ייצוגיות וייצג במגוון תובענות ייצוגיות כנגד גופי וחברונות שונים כגון:

• תובענות ייצוגיות בעניינים כלכליים ושוק ההון.
• תובענות ייצוגיות בענייני הגבלים עסקיים.
• תובענות ייצוגיות בנושאי צרכנות.
• תובענות ייצוגיות בעניין החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
• תובענות ייצוגיות כנגר רשויות.

הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו בכל עילה הנראית לכם כמתאימה לתובענה ייצוגית להתייעץ (ללא עלות) עם עורך דין תובענות ייצוגיות.

ייעוץ של עו"ד תובענות ייצוגיות חשוב לצורך בחינת עילת התביעה והתאמתה להגשה בתובענה ייצוגית.

אנו נבחן את העילה על ידי עו"ד תובענות ייצגיות וככל שהתביעה מתאימה להגשתה כתובענה ייצוגית, נגיש אותה ונייצג בה בבית המשפט המתאים.