ת"צ 47544-01-21 פוקס נ' ליסקאר רם בע"מ ואח'

בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"צ 47544-01-21 פוקס נ' ליסקאר רם בע"מ ואח'

לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא

המבקש     יורי פוקס ע"י ב"כ עוה"ד ד' רדעי

נגד

המשיבות .1 ליסקאר רם בע"מ ח.פ. 511694614 . 2 דראל – רם בע"מ ח.פ. 511603201 ע"י ב"כ עוה"ד י' רייטר

פסק דין

1. בגדרה של בקשה לאישור הגשת תובענה כייצוגית שהגיש המבקש, יורי פוקס, כנגד המשיבות, ליסקאר רם בע"מ ודראל-רם בע"מ, בשל גביית תשלומי שכירת רכבים שלא כדין, הגיעו הצדדים להסדר פשרה. פסק דין זה עוסק בבקשת הצדדים לאישורו של ההסכם.

רקע

2.     בשנת 2015 התקשר המבקש עם המשיבות, חברות העוסקות בהשכרה, מכירה וביצוע עסקאות ליסינג מימוני, תפעולי ופרטי לרכבים, בהסכם שכירות תפעולית של רכב מסוג מיצובישי. תקופת השכירות נקבעה בהסכם ל- 36 חודשים. המבקש התחייב לשלם מקדמה, ואת יתרת התשלום בפריסה לתשלומים חודשיים שווים בסך של 3,597 ₪ בצירוף מע"מ. הסכם ההתקשרות כלל הוראה ולפיה התשלום החודשי המוסכם יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן (להלן: המדד). עם זאת, הצמדת התשלום החודשי למדד לא הייתה מלאה שכן נקבע בה כי בכל מקרה התשלום החודשי לא יפחת מהתשלום הבסיסי שנקבע בהסכם. וכך נאמר בסעיף 6.1 שכותרתו "הצמדה למדד המחירים לצרכן":

6.1.1 כל תשלום מתשלומי דמי השכירות יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, הכולל פירות וירקות, התפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמחקר כלכלי, או כל מדד רשמי אחר שיבוא במקומו.

6.1.2 כבסיס לחישוב שיעור ההצמדה ישמש המדד הידוע במועד כל עסקה כפי שיפורט בנספח א' שיערך ויחתם לכל עסקה בנפרד (להלן: מדד הבסיס"). המדד הקובע לחישוב שיעור ההצמדה יהיה המדד הידוע שפורסם לאחרונה לפני כל תשלום ותשלום (להלן: המדד הקובע"). אם במועד בו חל תשלום כלשהו יהיה המדד הקובע שווה או נמוך ממדד בבסיס, לא יפחתו דמי השכירות מסכום דמי השכירות היסודיים.

יוער, כי סעיף 6.1 הוא חלק מסעיף רחב יותר, שכותרתו "הצמדת תשלומי השכירות" (סעיף 6), ולפיו התשלום יהיה כפוף לאחד משני מנגנוני הצמדה: זה שבסעיף 6.1 שלעיל, ומנגנון תשלום קבוע לפי סעיף 6.2 להסכם, שלפיו דמי השכירות יהיו קבועים ולא יתווספו להם הפרשים כלשהם. במסגרת ההליך התברר, כי האפשרות השנייה כרוכה בתשלום דמי שכירות בשיעור גבוה יותר מאלו שלפי סעיף 6.1.

2. בבקשתו לאישור הגשת תובענה כייצוגית, טען המבקש כי בתקופת השכירות של הרכבים ירד המדד, מספר פעמים, מתחת למדד הבסיסי. לטענתו, אם התשלום החודשי היה צמוד למדד באופן מלא וללא כל הגבלה, התשלומים החודשיים היו פוחתים בהתאם. מכאן שהמשיבות גבתה ממנו תשלומי שכירות ביתר, בסך כולל של 988 ש"ח.

בנוסף, נטען שהמשיבות גבו ממנו ומיתר חברי הקבוצה סך של 12.99 ₪ בתוספת מע"מ, המהווים ככל הנראה "דמי גבייה" שנוספו לדמי השכירות.

3. לטענת המבקש, מנגנון ההצמדה האמור, אשר מגביל את ההצמדה ושולל הפחתה של התשלום החודשי כאשר המדד יורד מתחת למדד הבסיס, מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד לפי סעיף 4(11) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג- 1982. על כן טען כי על המשיבות להשיב לו ולכל חברי הקבוצה את התשלומים שנגבו ביתר. הבקשה לאישור הגשת התובענה הייצוגית הוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 שעניינו תביעה כנגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.

4. בבקשת האישור נטען, כי תכלית ההצמדה למדד של תשלום כלשהו, היא לשמור על ערכו הריאלי. לפיכך, כשם שהמשיבות מביאות בחשבון מדדים חיוביים שמביאים להגדלת התשלום החודשי, עליהן להביא בחשבון גם מדדים שליליים ולהפחית את התשלום בהתאם. נטען כי מדובר בחובה המוטלת על המשיבות גם מכח כללי ההגינות העסקית הבסיסיים, וכי הסעיף בנוסחו הנוכחי אינו מתיישב עם החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב ביחסים חוזיים. המבקש הוסיף וטען כי מדובר גם בהטעיה, כמובנה בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ובהתעשרות שלא כדין.

אשר לדמי הגבייה המשולמים בנפרד, נטען כי גבייתם מנוגדת לחוק הגנת הצרכן המורה על פרסום המחיר הכולל של מוצר או שירות המוצע על ידי בית עסק.

5. המשיבות טענו בתשובתן כי טענת המבקש ולפיה הסכם ההתקשרות בין הצדדים הוא חוזה אחיד – שגויה. מדובר בעסקה שנחתמת לאחר ניהול משא ומתן בין הצדדים במסגרת שוק תחרותי. המשיבות הדגישו כי לא מדובר בהוראת הצמדה חד כיוונית שלפיה התשלום החודשי אינו מופחת בהתאם לירידת המדד, אלא רק כלל ולפיו התשלום אינו פוחת מתחת לתשלום הבסיס. אפילו ייקבע כי מדובר בחוזה אחיד, כך לטענתן, אין בתניה שכזו משום קיפוח והיא אינה כלולה בחזקה שבסעיף 4(11) לחוק החוזים האחידים.

לגופה של הוראת ההצמדה נטען, כי מדובר בהוראה הוגנת וסבירה. לטענת המשיבות ניתן ללמוד על כך גם מאחר שתנאי זה מוכתב להן על ידי לקוחות רבי עצמה שלהן (וברור כי הלקוחות לא מקפחים את עצמם). בנוסף, מנגנון ההצמדה נגזר מהמציאות העסקית בה פועלות המשיבות. המשיבות הבהירו כי הן אינן מחזיקות במלאי רכבים אלא רוכשות רכבים עבור כל עסקה. התשלום שהן משלמות בעבור רכישת הרכבים משולם בתשלומים שאינם פוחתים עם ירידת המדד.

כן נטען, כי התנאי אינו מקפח משום שללקוחות מוצעת חלופה, של תשלום דמי שכירות בסכום קבוע, כלומר כי הלקוח כלל אינו חייב לבחור בחלופת ההצמדה המקפחת לכאורה. המשיבות הוסיפו וטענו כי המבקש השמיט פרטים אלה בחוסר תום הלב מבקשת האישור.

6.     עוד בטרם התקיים דיון מקדמי בבקשה, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפנות לגישור שיתנהל בפני כב' השופט (בדימוס) אבי זמיר. בתום הליך הגישור, ביקשו הצדדים לאשר את הסדר הפשרה אליו הגיעו.

עיקרי הסדר הפשרה וההליכים בעקבות הבקשה לאשרו

7. במסגרת הסדר הפשרה אליו הגיעו, הסכימו הצדדים כי יינתן על ידי המשיבות פיצוי ללקוחות בסך כולל של 1,111,487.832 ₪ (כולל מע"מ), שיחולק באופן הבא: המשיבות יעניקו הנחה בסך של 4.914 כולל מע"מ לחודש לכל רכב, וזאת מבלי לגרוע מזכותו של כל לקוח לקבל מהן הנחה או הטבה אחרת בגין העסקה. ההנחה תינתן ב- 6,283 עסקאות חדשות, למשך 36 חודשים כל אחת. צוין כי ההנחה לא תינתן בהסכמים "מוכתבים". הצדדים ציינו כי סכום הפיצוי הכולל משקף שיעור של כ- 60% מהיקף הגבייה ביתר הממוצע (ממוצע שבין הערכת המבקש להערכת המשיבות).

בנוסף, המשיבות ידגישו במסגרת הסכמי השכירות החדשים את אפשרות הבחירה של הלקוחות בין סעיף ההצמדה לדמי החכירה הקבועים, למעט בהסכמים שנוסחם יוכתב על ידי לקוחות.

אשר לדמי הגבייה, צוין כי בעקבות בקשת האישור המשיבות שינו את טופס עריכת הסכם השכירות כך שדמי הגבייה מוצגים בו כעת באופן מודגש וברור, וכללו את דמי הגבייה בדמי השכירות.

כבר בבקשה הדגישו הצדדים שמרבית לקוחות המשיבות הם לקוחות חוזרים ועל כן, למרות שההטבה תינתן רק לעסקאות עתידיות, הרי שהסעד יוענק למעשה לחברי הקבוצה.

8. הצדדים המליצו לפסוק למבקש גמול בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, ושכר טרחה לבאי כוחו בסך של 247,872 ₪ בתוספת מע"מ. צוין כי הסכומים ישולמו כנגד חשבונית מס. הצדדים הציעו כי 76% משכר הטרחה ישולם בתוך 30 ימים מאישור הסדר הפשרה, וכי 8% נוספים ישולמו מדי שנה, עם הגשת הדיווח השנתי על התקדמות ההסדר ומתן ההנחות. עוד הסכימו הצדדים, כי אם יוגש ערעור על פסק הדין, שאינו נוגע רק לשכר הטרחה והגמול, יוחזרו הסכומים ששולמו לחשבון נאמנות שינוהל על ידי ב"כ המשיבות. המשיבות התחייבו גם לשפות את המבקש בגין תשלום המחצית הראשונה של אגרת המשפט בו נשא, בסך של 5,671 ₪.

9. הצדדים הוסיפו ועתרו לפטור את המבקש מתשלום המחצית השניה של אגרת המשפט, וציינו כי אין צורך במינוי בודק, מנימוקים שפורטו בבקשה.

10. בהחלטה מיום 9/11/2022 קבעתי כי הסדר הפשרה מחייב בירור. בהתאם, הוריתי לצדדים להתייצב לדיון שבו יהיו ערוכים להשיב על מספר שאלות שהתעוררו ביחס לסוגיית הפיצוי לעבר וביחס לגובה שכר הטרחה.

11. בדיון שנערך לפני ביום 26/12/2022 הבהיר ב"כ המשיבות כי כ- 75% מלקוחות המשיבות הם לקוחות חוזרים, ועל כן חברי הקבוצה הם שיהנו מהפיצוי. איתור כל חבר קבוצה מן העבר הופכת את ביצוע ההסדר ליקר ולא כדאי, שכן בנוסף לצורך באיתור הלקוחות, יש צורך לערוך בדיקה חשבונאית של כל עסקה ושל כל מדד שפורסם במשך כל חודש על פני למעלה משבע שנים, ולשלוח לכל לקוח 36 שיקים עתידיים.

בדיון ציינתי גם כי המבקש ובאי כוחו אינם יכולים להוציא חשבונית למשיבות כנגד תשלום הגמול ושכר הטרחה (ראו החלטתי בת"צ (חיפה) 65260-09-19 סולומונוב נ' הולנדיה המרכז להנדסת שינה – השקעות (1992) בע"מ (7/12/2021)).

12. בתום הדיון, ולאור הדברים שנשמעו בו, קבעתי כי אין מקום לסלק את ההסדר על הסף והוריתי על פרסומו בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות ולתקנות שהותקנו מכוחו.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה

13. ביום 24/5/2023 הגישה פרקליטות המדינה הודעה לפי סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, המביאה את עמדת היועצת המשפטית והגורמים המקצועיים ביחס להסדר הפשרה.

בהודעה צוין כי יש קושי לפקח על ביצוע ההסדר ומתן ההנחה שכן מדובר בעסקאות עתידיות שמחירן טרם נקבע. על כן, הוצע כי במסגרת ביצוע העסקאות תימסר ללקוחות הודעה בכתב בדבר מתן ההנחה כפיצוי במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית.

14. היועצת המשפטית התנגדה לתשלום חלקו הארי של שכר הטרחה בסמוך לאישור ההסדר. הוצע, כי חלף פריסת התשלום כמוצע בהסכם, תשולם בשלב ראשון מחצית משכר הטרחה המוסכם, ויתרת התשלום תשולם בהתאם למסירת הודעות העדכון השנתיות.

15. בנוסף, עמדת היועצת המשפטית הייתה כי יש לדחות את הבקשה לפטור מתשלום המחצית השניה של אגרת המשפט. הודגש כי כל הליך משפטי מחויב בתשלום אגרה, כביטוי להשתתפות של בעלי הדין בעלויות ניהול ההליך. ערכים ועקרונות אלו מתקיימים גם בתובענות ייצוגיות. עוד צוין, כי על פי תקנות בתי המשפט (אגרות), פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה ינתן רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכי פשרה אינה מהווה טעם מיוחד.

16. בעקבות קבלת עמדת היועצת המשפטית הודיעו שני הצדדים על הסכמתם למסור הודעה בכתב ללקוחות בדבר מתן ההנחה. אשר לשכר הטרחה, נטען כי תשלום של כ- 70% משכר הטרחה בסמוך לאישור ההסדר מקובל בפסיקת בתי המשפט. בהתאם, הצדדים הסכימו להעמיד את שיעור שכר הטרחה שישולם בסמוך לאישור ההסדר על 70% (חלף 76%) ואת היתרה בכפוף להגשת שלושה דוחות עדכון שנתיים (10% בכל שנה).

אשר להתנגדות היועצת המשפטית לממשלה לפטור מתשלום המחצית השניה של האגרה נטען, כי הצדדים חסכו במשאבים שיפוטיים ניכרים, ופנו לגישור לפני שהתקיים דיון קדם משפט ראשון, וכי מתן הפטור יעודד הגעה להבנות.

דיון והכרעה

17. כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי יש לאשר את עיקר הסדר הפשרה כמבוקש, למעט תיקון מסוים בעניין הגמול ושכר הטרחה.

18. בהחלטתי מהימים האחרונים בת"צ 71653-12-20 יוטיליג'נט פתרונות חכמים (2014) בע"מ נ' אופרייט ליס בע"מ (20/11/2023), בה נדון עניין זהה לענייננו, עמדתי על בעית הנציג האינהרנטית להליך הייצוגי בכלל, ובשלב אישור הסדר פשרה בפרט, ועל הכל הכלים השונים שניתנו לבית המשפט במטרה להתמודד עמה.

בתמצית אציין, כי הכלי המרכזי הוא הכפפת הליך אישור ההסדר לפיקוחו של בית המשפט, כמו גם של גורמים נוספים הנוטלים חלק בהליך כמו היועצת המשפטית לממשלה וחברי הקבוצה.

19. ציינתי שם, כי על אף שלבית המשפט כלי עזר רבים, הרי שבסופו של יום שיקול הדעת לאשר או לדחות בקשה לאישור הסכם פשרה נתון בידיו, ועליו לבחון בעיקר האם הסדר הפשרה הוא כזה שבו חברי הקבוצה זוכים לסעד המשקף את הסיכויים והסיכונים הגלומים בהליך, אם היה ממשיך להתנהל עד להכרעה שיפוטית (פסקה 26 וההפניות שם). כן שומה על בית המשפט לתת משקל לעובדה שהסכם הפשרה טומן בחובו חיסכון בעלויות ניהול ההליך, את היותו מבטיח ודאות ושיפוי מיידי לחברי הקבוצה ועוד.

20. עוד ציינתי, כי הערכת סיכויי וסיכוני ההליך, והסיכוי של חברי הקבוצה לקבלת סעד, משתנה בהתאם לטיבו של ההליך ולשלב שבו מוגשת הבקשה להסדר. לפיכך, ככל שהבקשה לאישור ההסכם מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, ואם ההכרעה כרורה גם בסוגיות עבודתיות, יתקשה בית המשפט להעריך את הסיכויים והסיכונים לחברי הקבוצה להוכיח את העובדות מושא הבקשה. לעומת זאת במקרים בהם כבר נשמעו העדיות, או כאשר המחלוקות עוסקות בעיקר בפרשנות משפטית יוכל בית המשפט ביתר קלות להעריך את הסיכויים והסיכונים בהליך.

21. דברים אלו יפים גם לעניין שלפני. במקרה הנוכחי הוגשה הבקשה לאישור הסכם הפשרה בטרם נשמעו הראיות ובטרם נדונה הבקשה לאישור לגופה. הבקשה לאישור מעוררת הן שאלות שבעובדה והן שאלות של פרשנות משפטית. הכרעה בבקשה מחייבת קביעה משפטית הן בשאלה אם מדובר בחוזה אחיד והן בשאלה אם מדובר בתנאי מקפח. מאחר שהצדדים פנו לגישור מיד לאחר הגשת כתבי הטענות יש קושי להעריך בשלב זה את התשובה שהיתה ניתנת לשאלות הללו בסופו של הליך משפטי (השוו: ע"א 148/77 רוט נ' ישופה (בניה) בע"מ, פ"ד לג(1) 617 (1979)).

22. למרות הקושי בהערכה מושכלת של תוצאות ההליך אם יישמע עד תום, ולאחר שעיינתי בהסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדים, בעמדת היועצת המשפטית לממשלה ושמעתי את הבהרות הצדדים ביחס לסוגיות שפורטו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הסדר הפשרה המונח להכרעה עומד בתנאים הקבועים בסעיף 19 לחוק; קרי, כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. כן מצאתי כי מתקיימים בנסיבות העניין התנאים הדרושים לאישור התביעה כייצוגית. על כן, יש לאשר את הסדר הפשרה, חרף חסרונות שונים הגלומים בו. ואפרט.

23. אחד מן הקשיים המרכזיים הטמונים באישור ההסדר טמון בהותרת סעיף ההצמדה החד כיווני – עליו מבוססת בקשת האישור כולה – על כנו. עם זאת, וכפי שציינתי בת"צ 71653-12-20 הנ"ל, העובדה שללקוחות ניתנת אפשרות בחירה בין המסלול צמוד המדד למסלול התשלום הקבוע (מסלול שבענייננו היה קיים מלכתחילה), מרפאת, ולו באופן מסוים, את אלמנט הקיפוח הנטען העומד בבסיס התניה. היא מגדרת את סיכוני וסיכויי שני הצדדים לעסקה, והיא מחייבת את הלקוחות לתת את דעתם לסוגיית מחיר ההצמדה ולבצע בחירה מושכלת בהתאם לצרכיהם ולהעדפותיהם.

על אף האמור, ולמרות הקושי הכרוך בדבר, לא מצאתי לנכון לדחות את ההסדר רק מן הטעם הזה. ראשית, כפי שצוין לעיל, מתן אפשרות הבחירה מרפאת במידה רבה את הפגם שלכאורה טמון בתנייה. שנית, הסדר הפשרה ופיצוי הלקוחות בגין הסכומים המשוערים שיכולים היו להיחסך מהם לו מנגנון ההצמדה היה דו כיווני (גם מתחת למדד הבסיס) מבטל למעשה את הסעיף ביחס לשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד לאישור ההסדר, והוא כמובן עדיף על אי פיצוי כלל (מצב בו הם עלולים למצוא עצמם בו אם בקשת האישור היתה נדחית). שלישית, לפי דברי המשיבות, שלא נסתרו, יש לקוחות רבים המנהלים משא ומתן ומגיעים להסדרים שונים מזה המוצע בהסכם ההתקשרות הקבוע של המשיבות. רביעית, לעקרונות ההסדר לא הוגשה כל התנגדות של חברי הקבוצה או של גורם אחר. לבסוף נזכיר כי הסדר הפשרה הושג בסיועו של מגשר, שהוא שופט בדימוס, והמלצת המגשר מצמצמת את החשש כי ההסדר נגוע בשל בעיית הנציג. גם הערות היועצת המשפטית מתייחסות להוראות פרטניות ולא לעקרונות ההסכם. בנסיבות אלו נדמה, כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים מאזן בין מכלול השיקולים הדרושים וככזה הוא הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

24. קושי נוסף שעלה במסגרת ההסדר עניינו בזהותם של חברי הקבוצה שיהנו מההנחה המוצעת. בהקשר זה שוכנעתי כי לא מדובר בהסדר קופונים קלאסי וכי מרבית חברי הקבוצה יהנו מההנחה שכן חלק משמעותי מלקוחות של המשיבות הם לקוחות חוזרים. עניין זה צוין הן בבקשה לאשר את הסדר הפשרה (סעיף 14.ג) והן מפיו של ב"כ המשיבות. בכל מקרה אציין, כי בית המשפט מוסמך לאשר הסדר פשרה אף אם לא כל חברי הקבוצה מפוצים במסגרתו (רע"א 2398/22 שולץ נ' הוט מובייל בע"מ, פסקה 28 לפסק דינה של הש' רונן (30/11/2022)), וכי אין לשלול את האפשרות כי זה יהיה סוג הפיצוי שיינתן לחברי הקבוצה במקרים המתאימים (שם, בפסקה 34 לפסק דינה של הש' רונן). נדמה כי המקרה שלפני מתאים לכך, בין היתר לאור הקשיים הכרוכים בהשבה הפרטנית בנסיבות העניין בשים לב לתועלת הצומחת ממנה.

25. בנוסף אזכיר כי הצדדים הסכימו גם להערת היועצת המשפטית לממשלה לפיה יש להודיע לצדדים על מתן ההנחה ובכך בא גם עניין זה על פתרונו.

מינוי בודק

26. מקובלת עלי המלצת הצדדים לפיה אין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין. סכום הפיצוי קבוע ומשולם בכל חודש. הצדדים יגישו תצהיר בתום כל שנה המפרט על מתן ההנחות, ונדמה כי אין קושי או מורכבות כלשהם ביישום ההסדר. עוד הבאתי בחשבון את העובדה שהמגשר היה מעורב בגיבוש הסדר הפשרה, הגם שמכתב מטעמו לא צורף לבקשה לאשורו. התניית תשלום חלק משכר הטרחה, בשיעור שיקבע להלן, בביצוע ההשבה בפועל תגביר את מחויבותו של ב"כ המבקש לפקח על יישום הסדר הפשרה ותומכת אף היא במסקנה כי אין צורך למנות בודק בנסיבות העניין.

הגדרת הקבוצה ועילות התביעה

27. הגדרת הקבוצה מקובלת עלי ותהא לפי האמור בסעיף 40 לבקשת האישור ובסעיף 10 לבקשה לאישור הסדר הפשרה. בהתאם לכך יכללו בה כל מי ששילם למשיבות תשלומים ביתר כתוצאה מיישום מנגנון הצמדה חד כיווני ו/או כתוצאה מאי התחשבות במדדים שליליים מתחת למדד הבסיס, ו/או כתוצאה מגביית "דמי גבייה" במהלך שבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד פסק הדין בבקשה הנוכחית.

28. עילות התביעה הן אלו שאוזכרו בבקשת האישור, קרי הפרת חובות חקוקות (חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 חוק החוזים האחידים וחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973) ורשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עשיית עושר ולא במשפט כמובנה בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

גמול ושכר טרחה

29. סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלקמן:

"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה". השיקולים השונים שעל בית המשפט להתחשב בהם בבואו לפסוק גמול ושכר טרחה מפורטים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק, ונכללים בהם הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו והסיכון שנטלו על עצמם בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה וההוצאות שהוציאו לשם כך; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; מורכבות ההליך; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.

רשימת השיקולים המנחים כמפורט לעיל אינה רשימה סגורה וממצה, וניתן להוסיף עליה שיקולים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"א 471/15 אברהמי נ' סלקום בישראל בע"מ (11/4/2016)).

30. שיעורם הכולל של הגמול ושכר הטרחה בענייננו עומדים על כ- 29% מסכום הפיצוי לקבוצה (325,110 ₪ גמול ושכר טרחה כולל מע"מ, ביחס לשיעור הפיצוי הכולל לקבוצה, העומד על סך של 1,111,488 ₪ כולל מע"מ). בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012) נקבעה שיטת האחוזים כשיטה המועדפת לפסיקת שכר טרחה בתובענות ייצוגיות שהסעד המבוקש במסגרתן הוא כספי, הנגזר כאחוז מן הסכום שמשולם בפועל לקבוצה, ולמבקש שם נפסק שכר טרחה בשיעור של 25% (עד לסכום השבה בפועל של 5 מיליון ₪). עם זאת, בפסק דין זה לא נקבע כי כל הסדר פשרה יזכה את המבקש ואת באי כוחו בשכר טרחה של 25%, אלא, צוין שם מפורשות, ששיעור זה נפסק לאחר שבית המשפט שקל את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ובהתחשב בכל השיקולים ובהם אופן התנהלותם הראוי לשבח של באי כוח התובע המייצג, מורכבותו הייחודית של ההליך והזמן הרב מאוד בו הוא נוהל.

אמת מידה זו מבדלת את הקביעה שם מנסיבות התיק שלפני (שהשיעור הכולל הנדרש במסגרתו ממילא גבוה יותר, כאמור עיל). התיק שלפני לא התנהל לגופו, נדון בערכאה אחת ולא היה מורכב בהשוואה לרוב תיקי התובענות הייצוגיות המתבררות בבית משפט זה, וזאת מבלי לגרוע מן המאמצים שהושקעו בהליך הגישור ובהכנת התובענה. בנסיבות העניין, וכפי שקבעתי בת"צ 71653-12-20 הנ"ל, גם בתיק הנוכחי יש להעמיד את השיעור הכולל של הגמול ושכר הטרחה על 20% מסכום הפיצוי לקבוצה, קרי סך כולל של 222,298 ₪ כולל מע"מ. הגמול שישולם למבקש יוותר על כנו, קרי 30,000 ₪, ויתרת הסכום, קרי 192,298 ₪, תשולם כשכר טרחה לבאי כוח המבקש.

31. בהתאם להסכמת הצדדים, אני מורה כי הגמול וכן 70% משכר הטרחה ישולמו למבקש ולבאי כוחו בתוך 30 ימים מהיום. באי כוח המבקש יהיו זכאים לתשלום יתרת התמורה בשיעור של 10% מדי שנה, בהתאם לדו"חות שיוגשו על ידי הצדדים כאמור בבקשה לאישור ההסדר.

32. ההפרש בין הגמול ושכר הטרחה שהוצע במסגרת ההסדר לסכום הכולל של הגמול ושכר הטרחה עליו הוריתי הוא בסך של 102,812 ₪ ( 325,110-222,298). מאחר שהמשיבות הסכימו לשלם סך זה לסילוק הבקשה לאישור ראוי כי סכום זה ייתווסף לסכום הפיצוי שישולם לחברי הקבוצה, בין בדרך של הגדלת סכום ההנחה החודשי ובין בדרך של הגדלת מספרם של הזכאים להנחה. ככל ששינוי הסדרי ההנחה יוצר קושי, יועבר סכום זה לקרן לניהול וחלוקה של הכספים שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. הצדדים יגישו הודעה מתאימה בתוך 20 יום ויודיעו כיצד מבוקש לעשות בכספים אלו.

פטור מתשלום המחצית השניה של אגרת המשפט

33.     סעיף 7א(5) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 מאפשר לבית המשפט לפטור משיב מתשלום מחצית שניה של אגרה מקום בו מאושר הסדר פשרה. אני סבור כי בנסיבות העניין יש מקום לפטור מתשלום האגרה. נזכיר, כי בדיון לא התקיימו דיונים פרט לאישור הסדר הפשרה וכי הצדדים נשאו בעלויות הליך הגישור. לא נעלמו מעיני טענות היועצת המשפטית לממשלה בעניין זה, אולם על מנת לעודד פשרות ראויות ובשים לב לנימוקים שפורטו לעיל יש מקום להורות על הפטור כאמור.

סוף דבר

34.     לאור כל האמור, אני מאשר את הסדר הפשרה בכפוף לתיקונים שלעיל בעניין שכר הטרחה כפי שפורטו לעיל. הודעה לגבי הכספים כמפורט בפסקה 32 הנ"ל תשלח עד ליום 26.12.2023.

הצדדים יגישו נוסח לאישור המודעה השניה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בתוך 30 ימים מיום מתן ההודעה כאמור.

הפרסום יבוצע בעיתון יומי אחד ובעיתון כלכלי אחד, על חשבון המשיבות.

44.     הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין, מהסדר הפשרה ומנוסח ההודעה השנייה (לאחר שתאושר) למנהל בתי המשפט וליועצת המשפטית לממשלה.

ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"ד, 26 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

=====

יתכנו שינויים מול הנוסח המקורי של פסק הדין.משרדנו עוסק בתחום תובענות ייצוגיות וייצג במגוון תובענות ייצוגיות כנגד גופי וחברונות שונים כגון:

• תובענות ייצוגיות בעניינים כלכליים ושוק ההון.
• תובענות ייצוגיות בענייני הגבלים עסקיים.
• תובענות ייצוגיות בנושאי צרכנות.
• תובענות ייצוגיות בעניין החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
• תובענות ייצוגיות כנגר רשויות.

הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו בכל עילה הנראית לכם כמתאימה לתובענה ייצוגית להתייעץ (ללא עלות) עם עורך דין תובענות ייצוגיות.ייעוץ של עו"ד תובענות ייצוגיות חשוב לצורך בחינת עילת התביעה והתאמתה להגשה בתובענה ייצוגית.אנו נבחן את העילה על ידי עו"ד תובענות ייצגיות וככל שהתביעה מתאימה להגשתה כתובענה ייצוגית, נגיש אותה ונייצג בה בבית המשפט המתאים.