ת"צ 50016-06-20 דרוז'ינין נ' ש. א. אנטקוביץ השקעות בע"מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
לפני כבוד השופטת מיכל עמית – אניסמן

פסק דין

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק").
רקע רלוונטי
1. ביום 21.6.20 הוגשה על ידי המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") במסגרתה נטען, בין היתר, כי משקלם של מוצרי המאפה שמייצרת המשיבה, הארוזים באריזות פלסטיק ונמכרים ברשתות השיווק, במרכולים ובחנויות רבות ברחבי הארץ, נמוך מהמשקל המצוין על גבי אריזות אלו.
2. לפי הנטען בבקשת האישור, המבקש רכש אריזת מוצרי מאפה אותן מייצרת המשיבה, וגילה כי משקל מוצרי המאפה שבאריזה הוא 550 גרם נטו, וזאת למרות שעל האריזה צוין כי משקל מוצרי המאפה הוא 600 גרם. המבקש רכש 11 אריזות נוספות של מוצרי מאפה מתוצרת המשיבה, והעביר אותן לבדיקת מומחה, לפיה עלה כי משקל מוצרי המאפה באריזות נמוך בכ-10% בממוצע ממשקל הנטו המצוין על גבי האריזות.
3. נטען כי בהתנהלות זו הפרה המשיבה את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), וכן הוראות דין נוספות, ובין היתר חוק התקנים, התשי"ג-1953; הפרת תקן ישראלי ת"י 1145; תרמית והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; חוסר תום לב לקראת כריתת חוזה לפי סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; וכן עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
4. נזקו האישי של המבקש הועמד על הסך של 1.57 ש"ח; נזקה של הקבוצה הוערך בסך של 6,667,500 ש"ח. הקבוצה בשמה התבקש לנהל הליך ייצוגי הוגדרה כדלקמן: "כל מי שרכש מוצרי מאפה מתוצרת המשיבה, הנתונים באריזה, ומשקל מוצרי המאפה המצויים באריזה היה נמוך מהמשקל הנקי שצוין עליה, בשבע השנים קודם למועד הגשת בקשת האישור ועד מועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר שאושרה" (עמ' 1, פס' ב' לבקשת האישור).
5. בבקשת האישור התבקש, בין היתר, ליתן צו המורה למשיבה לציין על אריזות מוצרי המאפה שהיא משווקת את המשקל הנקי של מוצרי המאפה שבהן, באופן שהמשקל הנקי המצוין לא יעלה על משקלם של מוצרי המאפה הנתונים באריזה, וכן צו המורה למשיבה לפצות את חברי הקבוצה בסכומים שנגבו מהם ביתר.
6. ביום 5.11.20 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, במסגרתה הכחישה את טענותיו של המבקש וטענה כי לא נפל כל פגם בפעולתה. בתמצית, נטען כי מדובר בהגשת בקשת אישור ללא בירור מקדים ובחוסר תום לב וכלאחר יד, בסכום מנופח, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ונדמה כי מדובר ברצון לתבוע חברה בעלת כיס עמוק, ללא כל הצדקה ובסיס והכל במטרה להתעשר על חשבונה שלא כדין.
7. נטען כי למבקש אין עילת תביעה אישית כנגד המשיבה, וכן לא קיים נזק או קבוצה, וכי המשיבה מעולם לא קיבלה תלונה לגבי תכולת מוצריה. נטען כי המשיבה פעלה על פי דרישות הדין התקף בישראל לעניין אופן קביעת התכולה וסימונה כפי שנעשה בפועל במפעלי המשיבה. טכנולוג מזון בדק את מחסני המשיבה בבדיקה כפולה, ומממצאי חוות דעתו שצורפו לתשובה עולה כי המשיבה עומדת בכל דרישות התקן למוצרים הנבדקים.
8. על רקע זה נטען כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לשם ניהול התובענה כייצוגית, בין היתר משום שבהעדרו של נזק בירור הבקשה בדרך של תובענה ייצוגית אינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בנסיבות העניין, וכן משום שלא קיימת אפשרות סבירה שהשאלות תוכרענה לטובת הקבוצה.
9. ביום 16.12.20 הגיש המבקש את תשובתו לתשובה לבקשת האישור, במסגרתה שב על האמור בבקשת האישור.
תמצית ההשתלשלות הדיונית
10. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916ביום 25.3.21 התקיים קדם משפט מקיף לפניי בסיומו הוצע לצדדים מתווה כללי לסיום ההליך, תוך שצוין כי דומה שבכוחם של הצדדים להגיע להסכמות בכוחות עצמם ובמידת הצורך יסתייעו במגשר.
11. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)לאחר שניסיון הצדדים להגיע להסכמות באמצעות הידברות ישירה לא צלח, ולאחר שהצדדים לא הצליחו במשך זמן ממושך להגיע להסכמות בשאלת מימון הליך גישור, בדיון קדם משפט נוסף לפניי שנערך ביום 22.9.22 מוקדו טענות הצדדים, תוך שהוסכם כי הצדדים יפנו להליך גישור קצר, ממוקד ותכליתי, אשר ימומן באותה העת על ידי המשיבה.
12. הצדדים הסכימו לפנות להליך גישור בפני עו"ד ארנון בן יאיר (להלן: "המגשר"). הליך הגישור נמשך פרק זמן לא מבוטל, תוך שהצדדים עדכנו מעת לעת את בית המשפט על המשך קיומו. יש לציין כי בשל התמשכות הגישור הוער לצדדים כי עליהם לפעול לקידום ההליך וההגעה להסכמות לטובת הקבוצה ביתר שאת (ראו למשל החלטות מהימים 19.2.24, 5.3.24, 27.5.24).
הליך הגישור ידע עליות ומורדות, וביום 13.10.24 הודיעו הצדדים כי הליך הגישור לא צלח. משכך, בהחלטתי מאותו היום קבעתי את התיק לקדם משפט נוסף.
13. ביום 15.12.24 הגישו הצדדים "הסדר גישור" לאישור בית המשפט. בהחלטתי מאותו היום ציינתי כי על פני הדברים "הסדר הגישור" נחזה לבקשה לאישור הסדר פשרה, ואולם בקשה לאישור הסדר פשרה לא הוגשה על ידי הצדדים בנפרד ובמובחן, וכי על הצדדים לפנות בבקשה מתאימה לאישור הסדר הפשרה כדין. לצד זאת, לגופו של "הסדר הגישור" שהוגש, הוער בהרחבה כי על פני הדברים אין מקום לאשרו כהסדר פשרה בהינתן מנגנון התרומה שנכלל בו, ויש לפעול לתיקונו והגשתו במסגרת בקשה לאישור הסדר פשרה כך שיעמוד בהוראות הדין.
14. ביום 15.5.25 הוגשה הבקשה שלפניי לאישור הסדר הפשרה (להלן לפי העניין: "הבקשה" או "הסדר הפשרה"). לבקשה צורף אותו "הסדר גישור" מיום 15.12.24, תוך שבגדרי הבקשה שצורפה לו נכללו נימוקים מדוע על אף החלטתי מיום 15.12.24 יש לאשר את מנגנון התרומה כפי שהוסכם בין הצדדים בהסדר הפשרה (שיפורטו להלן).
15. בהחלטתי מיום 18.5.25 ציינתי, בין היתר, כי לאחר עיון בבקשה ונימוקיה לא מצאתי שיש לדחותה על הסף, וזאת מבלי לחוות כל דעה באותה העת בשאלת מנגנון התרומה עליו הוסכם בין הצדדים ו/או בכל סוגיה אחרת העולה מהסדר הפשרה. על כן ניתנו הוראות לצדדים בדבר פרסום הבקשה וכן על העברתה ליועצת המשפטית לממשלה אשר התבקשה להודיע האם יש לה התנגדות להסדר הפשרה המוצע, וכן התבקשה עמדתה בדבר שאלת הצורך במינוי בודק.
16. הודעה בדבר הגשת הבקשה פורסמה בעיתונים "הארץ" ו"מעריב" ביום 27.5.25. כן פורסמה הודעה כאמור באתר המשיבה. לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה בפרק הזמן שניתן היה לעשות כן על פי החוק, כמו גם לא הוגשו בקשות לפרישת חברי קבוצה.
עיקרי הסדר הפשרה
17. לטענת הצדדים סיום ההליכים במסגרת הסדר הפשרה הוא לטובת חברי הקבוצה, והסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. הסדר הפשרה הושג בסיועו של המגשר ונערך בהתאם להכוונתו והמלצתו, אשר אף הוא מצא את המתווה כפי שהוגש כראוי ונכון, ואשר הוסיף חתימת קיום.
פיצוי לעבר
18. הועתק מנבוהצדדים הסכימו על פיצוי בדרך של מתן סעד לטובת הציבור, באופן שהמשיבה תעניק פיצוי לציבור בסכום כולל של 1,400,000 ש"ח, על דרך תרומה של מוצרי מזון למשפחות חסרות יכולת ו/או עמותות ציבוריות ו/או יחידות הנמנות על שירותי הביטחון אליהן תפנה המשיבה או עמותות מתאימות אשר יפנו למשיבה. נטען כי בהינתן החלטת בית המשפט מיום 15.12.24, הצדדים הפכו בדבר וניסו באופן כן ואמיתי לייצר מתווה מוסכם אחר אך התקשו בכך מאוד, בהתחשב גם ביכולותיה ומגבלותיה של המשיבה. בנסיבות אלו, מבוקש לאשר הסדר זה שעיקרו הטבה לציבור, לאור פסיקה ענפה שמתירה זאת, ולאור כך שבכל תרחיש אחר לא תוכל המשיבה לעמוד.
19. נטען כי בעת שקיים קושי והכבדה ניכרת באיתור חברי הקבוצה הרלוונטיים, וכימות הנזק שנגרם להם ובכלל זאת בענייננו, הרי שמתן פיצוי באופן של תרומה או הטבה לקבוצה מוגדרת מהווה מנגנון מקובל וראוי, וכך גם הדבר בנסיבות ענייננו בהן לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה.
20. נטען כי לא מדובר בהתחייבות להנחות או בהסדרי "שוברים", אלא שמדובר בהסדר המאפשר פיקוח ומעקב אחר התרומות. המשיבה מתחייבת להגיש דו"ח בצירוף אסמכתאות המעידות על ביצוע התרומות. נטען כי בשונה מהסדרי "קופונים" והנחות בהם קיים קושי אינהרנטי בהערכת שוויה האמיתי של ההטבה, בענייננו השווי ברור ומדיד ומבוסס על מחירי שוק מקובלים. אין מדובר בהנחה שערכה תלוי ברכישה עתידית או בהתנהגות צרכנית מסוימת.
21. סכום הפיצוי המוסכם על פי הנטען משקף את קניית הסיכון של הצדדים, והצדדים סבורים שסכום הפיצוי שהוסכם עליו ראוי, הוגן וסביר.
22. התרומה תתבצע במשך תקופה של עד 3 שנים או עד להשלמת הסכום המלא, לפי המוקדם (פס' 4.3 להסדר הפשרה). בתום התקופה האמורה ככל שתיוותר יתרה כלשהי, היא תועבר על ידי המשיבה כתשלום לקרן מכוח סעיף 27א לחוק.
הסדרה עתידית
23. המשיבה מצהירה כי לאחר הגשת בקשת האישור ובעקבותיה נבדקו מהלכי ייצור אריזות מוצרי המאפה מתוצרתה, נהלי בקשת האיכות וביצועם בפועל על ידי עובדי המפעל בדגש על עמדות האריזה והשקילה בהתאם לחוות דעת מומחה חיצוני. המשיבה מתחייבת כי החל ממועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה ועד להשלמת התחייבויותיה לפי הסדר הפשרה, היא תנהל מעקב מדויק אחר משקלם בפועל של מוצרי המאפה באריזות הנמכרות מתוצרתה, בדגש על עמדות שקילה ואריזה.
24. המשיבה מצהירה כי החל ממועד הגשת האישור ובעקבותיה יחד עם הוראות ההסדרה העתידית, היא מקפידה על הוראות הדין וכן היא מתחייבת להמשיך ולהקפיד על כך בעתיד. המשיבה מתחייבת לקיים נהלים מסודרים בכתב שיופצו בין השאר למנהלי קו היצור במפעלה, ותנהל מעקב מדויק אחר משקלם בפועל של מוצרי המאפה באריזות הנמכרות מתוצרתה, על פי דין.
25. הצדדים סבורים שבכך יהא למזער למינימום האפשרי את האפשרות כי משקל מוצרי המאפה שבתוך האריזות יהא פחות מהמשקל המסומן על אריזות מוצרי המאפה.
מינוי בודק
26. הצדדים סבורים כי בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה אין כל צורך במינוי בודק, אשר יהא בו לעכב את ביצוע הסדר הפשרה, ולהאמיר באופן ניכר את עלויות הצדדים ולהטיל עליהם הוצאות נוספות.
27. לטענת הצדדים אין תועלת הצפויה לצמוח כתוצאה ממינויו של בודק, שכן לצורך אישור הסדר הפשרה לא נדרשת מומחיות מיוחדת. מדובר בסוגיה משפטית גרידא שאינה מבוססת על תחשיבים חשבונאים מורכבים, וממילא נסובה על החלטה משפטית וערכית המצויה במתחם שיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.
28. כמו כן לאור אופי התחייבות המשיבה לטובת הציבור אשר המשיבה תדווח לבית המשפט על אודות ביצוע ההתחייבות – אין צורך או הצדקה למנות בודק.
המלצה לגמול ושכר טרחה
29. הצדדים היו חלוקים בכל הנוגע לגמול ולשכר הטרחה, והותירו סוגיה זו לשיקול דעת המגשר לאחר שטענו לפניו בנושא זה. לפיכך ניתנה המלצת המגשר כדלקמן:
א. המשיבה תשלם למבקש גמול על סך 20,000 ש"ח.
ב. המשיבה תישא בשכר טרחת ב"כ המבקש בסך 230,000 ש"ח (בתוספת מע"מ).
ג. המשיבה תשפה את המבקש בגין תשלום המחצית הראשונה של האגרה בסך 5,586 ש"ח, ובנוסף במחצית עלות חוות הדעת בסך 585 ש"ח כולל מע"מ ששולמה על ידי המבקש לצורך הגשת בקשת האישור.
ד. הצדדים יעתרו במשותף לפטור מהמחצית השניה של האגרה ובמידה ובית המשפט לא ייעתר לבקשה, המשיבה תישא בעלותה.
ה. הסכומים המומלצים הם מעבר להתחייבויות המשיבה במסגרת הסדר הפשרה ואינם על חשבון חברי הקבוצה.
ו. הצדדים ממליצים כי שכר הטרחה ישולם ב-15 תשלומים חודשיים ושווים בסך 15,000 ש"ח כל אחד (בתוספת מע"מ), ותשלום נוסף, 16 במספר, בסך 5,000 ש"ח (בתוספת מע"מ). שכר הטרחה ישולם החל ממועד פסק הדין.
30. במסגרת המלצת המגשר נלקחו בחשבון השיקולים הבאים: העובדה שהמבקש הציף סוגיה צרכנית חשובה והשקיע זמן רב בתיעוד ההפרות השונות; העובדה כי המשיבה מעמידה פיצוי משמעותי ביותר לציבור ולקהילה; העובדה כי בנוסף לסכום הפיצוי הכספי המשיבה מתחייבת נהלים מסודרים בכתב שיופצו ומנהלת מעקב מדויק אחר משקלם בפועל של מוצרי המאפה באריזות שנמכרות מתוצרתה ומקיימת את הוראות הדין; התועלת הממשית שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו; נכונות המבקש ובאי כוחו לסיים את המחלוקת באופן יעיל ומהיר בשים לב לחסכון משאבי המערכת השיפוטית; העובדה שהסכומים המומלצים נמוכים מהסכומים שנקבעו בהלכה הפסוקה והסיכון שנטל המבקש בהגשת בקשת האישור והתובענה.
בקשה לפטור מהמחצית השניה של האגרה
31. הצדדים עותרים לפטור מתשלום המשיבה ממחציתה השניה של האגרה. לפי הטענה, מתקיימים "טעמים מיוחדים" למתן פטור כאמור, שכן הצדדים חסכו זמן שיפוטי יקר וייתרו הצורך בניהול הוכחות, חקירת עדים, סיכומים והכרעה שיפוטית.
32. נטען כי בנסיבות העניין אכן מתקיימים "טעמים מיוחדים" שכן ההגעה להסדר הפשרה נעשתה בשלביו המוקדמים של ההליך, ואף בטרם ניתנה החלטה בבקשת האישור.
תמצית עמדת הגורמים המקצועיים במדינה
33. הגורמים המקצועיים במדינה מציינים כי דרך המלך היא מתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה, ובנסיבות בהן הדבר אינו אפשרי ניתן להורות על מתן סעד אחר. בנסיבות ההליך דנן, הגורמים המקצועיים מותירים לשיקול דעת בית המשפט את מתווה הפיצוי תוך שהעירו את הדברים המפורטים להלן.
34. ראשית, בהתאם להוראות סעיף 19(ג)(2) לחוק, בית המשפט נדרש לשקול את הפער שבין הסעד שניתן לחברי הקבוצה לפי הסדר הפשרה ובין הסעד שהיו עשויים לקבל לו הייתה התובענה מוכרעת לטובתם. שיקול זה נעשה בהתחשב בסיכויי ההליך ובנסיבותיו ותכליתו להבטיח כי הסעד ישקף באופן הוגן וראוי את עילת התביעה וסיכויי הצלחה. הצדדים בענייננו לא הסבירו כיצד הגיעו לסכום הפשרה ועל בסיס איזה נתונים הוא נקבע.
35. שנית, באשר למנגנון הפיצוי לא ברור מהסדר הפשרה כיצד תתבצע בחירת העמותות הזכאיות לקבלת התרומות ולא ברור איזה עמותות ייבחרו וקיימת עמימות בהגדרתן. קביעת מנגנון פיצוי באמצעות תרומה לעמותות מחייבת הצבת דרישות מינימליות בנוגע לפרטי העמותות, תחום עיסוקן, האוכלוסייה שנהנית משירותן, תצהירים המתארים את קשרי המשיבה עם העמותות השונות, וכן התחייבויותיה להעברת תרומות אחרות לעמותות.
הוצע כי יובהר בהסדר הפשרה כי הפיצוי ניתן לגופים שהמשיבה אינה תורמת להם ממילא, וכן שהצדדים יבהירו האם קיימים למי מהם קשרים עם העמותות אחרות, שאחרת עלולה להיווצר חתירה תחת תכליות החוק ובייחוד תכלית ההרתעה. כמו כן, יש להבהיר בפני העמותות בעת מתן התרומות כי המדובר בפיצוי שניתן לפי הסדר פשרה.
36. שלישית, הגורמים המקצועיים כי ככל שלאחר בחינת מכלול החומר המונח לפניו יסבור בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא למנות בודק במקרה דנן, הם אינם מתנגדים לכך והם מותירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
37. רביעית, באשר לגובה הגמול ושכר הטרחה, הרי שהגובה המצטבר של אלו עומד על שיעור של 18% מסך שווי המוצרים שיתרמו על פי הסדר הפשרה, ומדובר בסכום גבוה במיוחד. יש במתכונת ההסדר המוצע וטיב הפיצוי המוצע במסגרתו, על דרך תרומת מוצרים, להשליך על גובה שכר הטרחה הראוי לפסוק בנסיבות העניין, וככלל נפסק בעבר שיש לפסוק שכר טרחה נמוך יותר בתובענות ייצוגיות שהסעד שניתן בהן לקבוצה הוא מסוג תרומות או הנחות, וזאת בהשוואה לתובענות ייצוגיות שבהן ניתן סעד כספי ממשי לחברי הקבוצה.
38. יש לבחון את שווי התרומה למשיבה שהיא ככלל נמוכה יותר ולא את שוויה הנחזה של התרומה המוצעת לעמותות, שכן התועלת העיקרית היא הרתעת המשיבה מפני הפרה חוזרת את הדין ולא פיצוי חברי הקבוצה. לעמדת הגורמים המקצועיים במדינה בראי הפסיקה יש מקום להפחית את הגמול ושכר הטרחה.
39. חמישית, באשר למתווה חלוקת שכר הטרחה, בעוד שכר הטרחה ישולם לפי הסדר הפשרה בתוך 16 חודשים במלואו, בהתאם להסדר הפשרה פרק הזמן שבו תתבצע התרומה הוא 3 שנים, ואילו בהתאם לבקשה (פס' 23) עולה כי פרק הזמן שבו תתבצע התרומה הוא 24 חודשים. יש להבהיר מהי תקופת המימוש הנכונה, ובכל מקרה עולה כי במשך תקופה של חודשים רבים יתכן שלא יהא פיקוח על אופן ביצוע הסדר הפשרה. יש לקבוע כי חלק משמעותי משכר הטרחה ישולם רק בתום ביצועו של כלל הסדר הפשרה ולאחר הגשת דיווח בדבר השלמתו, באופן שיתמרץ את המבקש ובא כוחו לפקח על יישומו.
40. ששית, לעמדת הגורמים המקצועיים במדינה אין להיעתר לבקשה לפטור מתשלום מחציתה השניה של האגרה. בתקנות נקבעה אסדרה ספציפית במקרה של הסדר פשרה, כך שמחוקק המשנה לא מצא כי עצם ההגעה להסדר פשרה מצדיקה פטור מיתרת האגרה ושיקולים כדוגמת אלה שנטענו על ידי הצדדים נלקחו בחשבון על ידי מחוקק המשנה בתוך ההסדר החקיקתי. עמדת המדינה היא כי התחשבות בנימוקי פשרה כלליים ללא טעמים מיוחדים מביאה להפרת האיזון שראה מחוקק המשנה להתקין. הנימוקים שהוצגו על ידי הצדדים אינם עומדים ברף אשר נדרש בכדי להציג טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים היענות לבקשה מסוג זה.
תמצית תשובות הצדדים לעמדת הגורמים המקצועיים במדינה
41. המשיבה טוענת לעניין זהות העמותות וקשריה עמן כי אין לה כל קשרים קודמים עם העמותות נשוא התרומות בהליך והיא אינה נוהגת לתרום באופן סדיר לגופים מסוג זה. האזכור בהסדר הפשרה לסוגי העמותות נעשה באופן כללי כחלק ממתווה עקרוני שגובש ומבלי שנקבעו עמותות מסוימות או עדיפות לגוף כזה או אחר ומבלי שקיימת זיקה מוקדמת. לפיכך, אין מדובר בהפניית משאבים לפעילות שהמשיבה הייתה מבצעת ממילא. אף המבקש בתשובתו לעמדת הגורמים המקצועיים במדינה העלה נימוק זה.
42. המשיבה טוענת כי בנסיבות העניין מתקיימים טעמים מיוחדים לפטור ממינוי בודק בשים לב לכך שהסדר הפשרה כולל מנגנון דיווח ופיקוח מפורט בדבר ביצוע ההסדר. מינוי בודק חיצוני עלול להוביל להכבדה ועלויות נוספות שאינן נדרשות ומבלי שתצמח תועלת ממשית נוספת ממנו לצדדים או לציבור. אף המבקש בתשובתו לעמדת הגורמים המקצועיים במדינה העלה נימוק זה.
43. לעניין הגמול למבקש ושכר הטרחה המשיבה הותירה זאת לשיקול דעת בית המשפט.
44. המבקש טען, בין היתר, כי הערות הגורמים המקצועיים אינן מבססות נימוק משפטי כנגד שיעור שכר הטרחה אלא מציגות עמדה כללית הסותרת פסיקה עדכנית וברורה של בית המשפט העליון בה נקבע, לפי הטענה, כי כאשר המשיבה משנה את התנהלותה ומתקנת דרכיה יש לכך משמעות כלפי חברי הקבוצה ויש לתגמל את המבקש ובא כוחו. ממילא, כך נטען, גם אם שכר הטרחה היה נגזר משווי הסכום שבבסיס ההסדר הרי שיש לאשרו משהוא עומד במבחני הפסיקה, ולא בכדי בתיקים דומים מבחינת ההטבות והסכומים אושרו הסדרי פשרה עם גמול ושכר טרחה בשיעורים גבוהים יותר, על אף שההטבות שניתנו בהם היו פחותות בטיבן ממה שהושג בענייננו.
45. באשר למנגנון התשלום, טען המבקש כי מדובר במנגנון סביר המבטיח פיקוח על ביצוע ההסדר לצד קבלת שכר הטרחה בשלב סביר לאחר שהתיק מתנהל מזה תקופה ממושכת ובהתחשב בעובדה המשמעותית שכבר הושקעה. יחד עם זאת, ב"כ המבקש ציינו כי יקבלו כל חלוקת מועדים שונה של תשלום שכר הטרחה ככל שבית המשפט ימצא הצדקה לכך.
46. באשר לבקשה לפטור מהמחצית השניה של האגרה, נטען על ידי המשיבה כי אמנם הפסיקה הדגישה שעצם הגעה להסדר פשרה אינה מהווה "טעם מיוחד" לפטור כאמור, ואולם הפסיקה הכירה שבמקרים חריגים בהם מתקיים צירוף נסיבות מהותי וייחודי, בית המשפט מוסמך לסטות מהכלל ולהורות על מתן פטור. נטען, כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים. אף המבקש בתשובתו לעמדת הגורמים המקצועיים במדינה העלה נימוק זה.
051293710דיון והכרעה
47. 054678313כידוע, על פי סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות ״בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין״.
48. ככלל, הוראות סעיפים 18 ו-19 לחוק נועדו להעניק לבית המשפט את הכלים הנדרשים לבחינה ולפיקוח על הסדר הפשרה המוצג בפניו לצורך אישורו. "הצורך בביקורת שיפוטית הדוקה על אופן ניהול ובירור ההליך הייצוגי מתחייב אף מהדרישה להגן על האינטרסים של חברי הקבוצה ועל תכליות ההליך הייצוגי" [ראו: ע"א 1439/20 דקל נ' בירנבוים, פס' 35 (נבו 26.7.2022) (להלן: "עניין דקל"); ע"א 7122/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' ממן, פס' 12 (נבו 11.4.2022)].
49. ברע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (נבו 17.3.2024) (להלן: "עניין סופרגז"), ביאר בית המשפט העליון (מפי כב' השופט גרוסקופף) את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבחינת בקשה לאישור הסדר פשרה (פס' 24–25):
"בבוא בית המשפט להעריך את הסדר הפשרה המונח לפניו, ובכלל זה אם לאשרו או לדחותו, עליו להתחשב במספר שיקולים, ובהם: הפער שבין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל לוּ בית המשפט היה מכריע בתובענה לטובתם; השלב בו מצוי ההליך; ויתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה אל מול הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית (סעיף 19(ג)(2) לחוק. כן ראו: ע"א 1582/20 עו"ד חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, פסקה 67 [פורסם בנבו] (29.12.2021) (להלן: עניין חלפון); ע"א 1439/20 דקל נ' בירנבוים, פסקה 36 [פורסם בנבו] (26.7.2022)). […] עוד ראוי להזכיר כי פשרה היא פרי של איזונים וויתורים הדדיים. מצד אחד, היא מבטיחה סעד מהיר וודאי ומביאה לחיסכון בזמן ועלויות. מאידך גיסא, אין היא משקפת את התועלת המירבית או המיטבית ביותר בעבור חברי הקבוצה. כפי שציינתי בעבר:
הסדר פשרה, אפילו כאשר עסקינן בהליך ייצוגי, מגלם קניית סיכונים של שני הצדדים, ועל כן, מטבע הדברים, הוא כולל ויתורים הדדיים. קניית הסיכון יכולה להתייחס לעובדה או לשאלה משפטית השנויה במחלוקת, וכן להתפתחויות עתידיות אפשריות. מכאן שהסדר פשרה "ראוי, הוגן וסביר" הוא "כזה שמציע לקבוצה הטבה או פיצוי המשקפים נאמנה את הסיכויים והסיכונים הגלומים בהליך מבחינת כל אחד מהצדדים… ועל כן גם כאשר מדובר בהליך ייצוגי – אין ככלל הצדקה לדחייתו של הסדר מוצע רק משום שאינו מבטיח לחברי הקבוצה פיצוי בשיעור המרבי שהיה נפסק לטובתם אם התובענה הייצוגית היתה מתקבלת במלואה" (בר"ם 2744/19 עיריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקה 16 (10.3.2021)). (עניין חלפון, פסקה 68)."
50. השמירה על האינטרסים של חברי הקבוצה מהווה אחת מהתכליות המרכזיות הנדרשות במהלך בחינת הסדר הפשרה, והיא נובעת מהמהות של ההליך הייצוגי, המנוהל בשם חברי הקבוצה על ידי נציג. הקושי הנורמטיבי הנובע ממבנה זה הוא שחברי הקבוצה נתפסים כ"נוכחים-נפקדים" בהליך הייצוגי, אשר נציגם לא נבחר על ידם באופן אקטיבי (עניין דקל, פס' 35).
51. לצד שמירה על אינטרס הקבוצה נועדו הסמכויות שניתנו לבית המשפט בסעיפים 18 ו-19 לחוק, לדאוג לשמירה על הגשמת תכליות התובענה הייצוגית כפי שנקבעו בסעיף 1 לחוק, וביניהם שמירה מפני הגשת תביעות סרק כדי למנוע חשיפת עוסקים לסיכון כי יאלצו לשלם לחברי הקבוצה סכומים נכבדים בגלל החשש מפני החשיפה המשפטית להגשת תובענות ייצוגיות בלתי מבוססות שיובילו אותם להתפשר עם מגיש התובענה רק כדי להסיר מעליהם את הסיכון המשפטי. וכפי שכבר צוין "לנוהג זה השפעות שליליות מרחיקות לכת, אשר עשויות להביא בפועל להיחלשותו של מנגנון משפטי חשוב זה, ולגלגולן של עלויות תביעות הסרק לפתחם של הצרכנים עצמם" [ראו: ע"א 1509/04 דנוש נ' Chrysler Corporation, פס' 15 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין (נבו 22.11.2007); דברי השופט (כתוארו אז) רובינשטיין בע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, סז(1) 410, 511–513 (2014)].
52. עוד יצוין, כי בבואו של בית המשפט לבחון את אישורו של הסדר הפשרה, שומה עליו להביא בחשבון גם את העילות והסעדים אשר יהוו מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, ואשר עליהם חל הסדר הפשרה. עוד עליו לבחון האם יש בהסדר כדי לשקף כהלכה את הסיכונים והסיכויים שהיו עומדים בפני חברי הקבוצה לו היה מנוהל ההליך המשפטי בעניינם עד תום.
53. לכך יש להוסיף כי בשונה מפשרה ״רגילה״, שהיא עניינם של הצדדים להליך בלבד, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית מכריע בזכויותיהם של חברי הקבוצה המיוצגת בהיעדרם ומהווה מעשה בית דין כלפיהם. משכך, החוק מטיל על בית משפט תפקיד מכריע בפיקוח ובהגנה על עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת והאינטרס הציבורי בגדרי הליך אישורו של הסדר הפשרה [בהקשר זה ראו למשל: רע"א 2296/19 Tecumseh Products Company נ' זילברברג, פס' 20 (נבו 18.8.2021); ע"א 2398/22 שולץ נ' הוט מובייל בע"מ, פס' 10 לפסק דינה של כב' השופטת ברון (נבו 30.11.2022)].
54. ודוק. מדובר בבחינה מהותית וקפדנית, שבמסגרתה בית המשפט נדרש להפעיל שיקול דעת מלא ולמלא אחר חובת ההנמקה המוגברת המוטלת עליו [בהקשר זה ראו גם: רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פס' 8–9 (נבו 27.5.2015); ת"צ (מחוזי ת"א) 6794-03-19 גבאי נ' אופיס 3000 בע"מ, פס' 26 (נבו 3.5.2021); רע"א 3832/17 לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ, פס' 16 (נבו 4.7.2017)].
יישום הדין על ענייננו
55. לאחר שנתתי דעתי לעקרונות החלים בבוא בית המשפט לאשר הסדר פשרה, שקלתי את הבקשה שלפניי כמו גם את עמדת הגורמים המקצועיים במדינה ועמדת הצדדים ביחס אליה, הגעתי לכלל מסקנה כי הסדר הפשרה הינו ראוי, הוגן, סביר ומאוזן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ובהתחשב בסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, יש באישור הסדר הפשרה כדי להוביל להכרעה במחלוקת בדרך היעילה וההוגנת ביותר בנסיבות העניין. משכך, יש לקבל את הבקשה ולאשר את הסדר הפשרה, בכפוף לאמור להלן. ואנמק.
56. ראשית, בעקבות הגשת בקשת האישור וכתוצאה מניהול ההליך, באו הצדדים בדברים ביניהם וניהלו משא ומתן שהוביל להסדר הפשרה. במסגרת הסדר הפשרה התחייבה המשיבה להסדרה עתידית של פעילותה בכל הקשור לאריזה ושקילה של מוצרים מתוצרתה, כך שזו תעמוד בקנה אחד עם הוראות הדין. בכך מושגת הסדרה עתידית בהתנהלות המשיבה, לה מספר היבטים שפורטו בהרחבה כאמור לעיל. הסדרה עתידית זו מגשימה את אחת מתכליותיו של החוק, שהיא אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו (סעיף 1(2) לחוק).
57. בעצם הסדרת פעילותה העתידית של המשיבה באופן שעל פני הדברים נחזה כמקיף, תוך שהיא מתחייבת לנהל מעקב מדויק של משקלם בפועל של מוצרי המאפה באריזות הנמכרות מתוצרתה, ניכר שהמשיבה השקיעה מאמץ באופן כן וממשי לשם הסדרת פעילותה. בכך יש להבטיח את קיומו של סטנדרט עסקי ראוי והוגן ביחסים שבין עוסק-צרכן ועל פי הוראות הדין.
58. שנית, במסגרת הסדר הפשרה התחייבה המשיבה להעניק פיצוי בדרך של מתן סעד לטובת הציבור, באופן שהמשיבה תעניק פיצוי לציבור בסכום כולל של 1,400,000 ש"ח, על דרך תרומה של מוצרי מזון לעמותות ו/או יחידות הנמנות על שירותי הביטחון, במשך תקופה של עד 3 שנים או עד להשלמת הסכום המלא, לפי המוקדם (הבהרת הצדדים מיום 21.1.26 לפיה פרק הזמן שבו תחולק התרומה יהא בתוך 3 שנים). בנקודה זו מצאתי להעיר כי אמנם הצדדים הסכימו על פרק זמן של 3 שנים לשם ביצוע התרומה ואולם לא ניתן להתעלם מכך כי המדובר בפרק זמן ארוך. משמצאתי כי יש לכבד את הסכמת הצדדים וליתן לה תוקף, מצופה כי המשיבה תעשה את כל המאמצים ויינקטו על ידה כל האמצעים לשם ביצוע התרומה באופן מהיר ויעיל ובפרק זמן קצר משמעותית מזה עליו הוסכם.
59. בתום התקופה האמורה ככל שתיוותר יתרה כלשהי, היא תועבר על ידי המשיבה כתשלום לקרן מכוח סעיף 27א לחוק. בכך יש להבטיח כי מלוא הפיצוי שעליו הסכימו הצדדים יגיע לציבור, שכן זוהי "דרך המלך" לחלוקת כספי הפיצוי שלא חולקו [ראו: רע"א 2292/22 ש. שסטוביץ נ' רוה, פס' 22 (נבו 12.2.2023)].
60. בהינתן כי דומה שבנסיבות העניין אכן קיים קושי באיתור חברי הקבוצה הרלוונטית, כמו גם כימות הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה, הרי שדומה כי מדובר במתן פיצוי ראוי בנסיבות העניין, בשים לב כי המדובר בתרומת מוצרים בשווי משמעותי וכי בנסיבות העניין פתרון המחלוקת על דרך הגעה להסדר פשרה עדיפה, בהינתן הסיכוי והסיכון המונח לפתחם של כל אחד מהצדדים בניהול ההליך עד תום.
61. בנסיבות אלו ושעה שמצאתי כי התרומה כרוכה בעלות למשיבה וכי אין מדובר במצב שהמשיבה מפיקה תועלת שיווקית ממתן התרומה – מצאתי להורות על אישור הסדר הפשרה.
62. מובהר כי בטרם תתבצע התרומה לעמותות – על המשיבה יהא להגיש לאישור בית המשפט רשימת העמותות בצירוף אישורי ניהול תקין ואישורים מאת העמותות, בדבר יכולתן לקבל את התרומה ולהעבירן לנמעני התרומה. כן יוגש תצהיר המשיבה כי אינה בעלת קשרים עם העמותות וכי אינה נוהגת לתרום להן באופן סדיר. רק לאחר שיינתן אישור בית המשפט לרשימת העמותות, תפעל המשיבה לביצוע התרומה כאמור בהסדר הפשרה. כמו כן על המשיבה לציין בפני העמותות בעת ביצוע התרומה כי זו נעשית מכוחו של הסדר הפשרה שאושר במסגרת פסק דין זה בצירוף מספר ההליך ומועד מתן פסק הדין. דבר התרומה לא יפורסם על ידי המשיבה באפיקים שיווקיים מכל סוג שהוא וזאת על מנת שלא יהא בכך משום קידום מכירות.
מינוי בודק
63. ברירת המחדל שבחוק היא מינוי בודק, אלא אם כן נמצאו טעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים הימנעות מכך (סעיף 19(ב)(1) לחוק). מינוי הבודק דרוש, ככלל, לבחינת בסיס הפשרה, הנתונים שעל יסודם הושתת הסדר הפשרה ומניעת חשש להעדפת טובת הנאה על ידי התובע הייצוגי, על פני האינטרס הקבוצתי. הטעמים המיוחדים המצדיקים הימנעות ממינוי בודק, הוכרו בפסיקה כמקרים בהם המקרה אינו מעורר שאלות שבמומחיות; כאשר ההסדר מבטיח סכום לא מבוטל לצרכנים, אל מול סיכון משמעותי לדחיית הדיון וסרבולו; כאשר מדובר בהסדר ראוי שמקדם אכיפה יעילה והרתעה; כאשר סכום הפשרה נמוך ועלות הבודק עשויה להכביד הוצאות על הצדדים באופן העלול לסכל את ההסדר, או לפגוע בתועלת האמורה לצמוח לקבוצה מכוח ההסדר.
64. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל, ובשים לב לגובה הפיצוי וההטבה עליה הוסכם לחברי הקבוצה ולעלויות הכרוכות במינוי בודק, אני סבורה כי במקרה זה אין מקום למנות בודק, שכן לדידי התקיימו נסיבות סיפת סעיף 19(ב)(1) לחוק. ודוק. איני סבורה כי בחינת הסדר הפשרה מצריכה מיומנות מיוחדת שאינה בידי בית המשפט או כי מנגנון הפשרה המוצע מורכב באופן המצדיק מינוי בודק, שהרי לא מדובר בעניינים חשבונאיים מורכבים שדורשים מומחיות מיוחדת ושבהם שיקול דעתו של בודק עדיף משיקול דעתו של בית המשפט. זאת, לצד העובדה כי השלמת יישומו של הסדר הפשרה יהא בפיקוחו של בית המשפט.
65. משכך, ושעה שאף מטעם הגורמים המקצועיים במדינה לא הועלתה התנגדות לאי-מינוי בודק בנסיבות העניין – איני מוצאת מניעה לאשר את הסדר הפשרה דנן אף ללא חוות דעת שניתנה מבודק שנתמנה לשם כך.
גמול ושכר טרחה
66. סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות מורה כדלקמן:
"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה; בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו."
67. העקרונות המנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג מעוגנים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט נדרש להביא בחשבון את התועלת שהניב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה; את המאמץ שהשקיע התובע המייצג ובא כוחו, כמו גם את הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו; וכן את מידת החשיבות הציבורית הטמונה בהליך. לעניין פסיקת שכר טרחה, יש להביא בחשבון גם את ההוצאות שהוציא בא הכוח המייצג; את האופן שבו ניהל את ההליך; ואת הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעדים שנפסקו בסופו של דבר לטובת הקבוצה. אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים, והדבר אינו מתמצה בחישובים אריתמטיים, אלא מהווה קווים מנחים בלבד, ופסיקת הגמול ושכר הטרחה נתונה אפוא לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהתאם למכלול נסיבות המקרה הקונקרטיות [ראו: ע"א 7593/21 פיינטוך נ' אלוניאל בע"מ, פס' 7 (נבו 9.6.2022); ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ, פס' 13 (נבו 7.5.2018)].
68. בעניין ע"א 2046/10 שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 677, 682–683 (2012) (להלן: "עניין רייכרט"), סווגו השיקולים הרלוונטיים לפסיקת גמול ושכר טרחה לשלושה סוגים עיקריים: סוג ראשון, הם שיקולים העוסקים במערכת התמריצים להגשת התביעה הייצוגית, ועל תפקידו של בית המשפט לאזן בין הרצון לעודד הגשת תביעות ראויות, ובין הרצון למנוע הגשת תביעות סרק; סוג שני, הם שיקולים הנוגעים להתנהלותו של בא כוח התובע המייצג, כאשר שכר הטרחה משמש כתמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה; סוג שלישי, הם שיקולים שעניינם היחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה, תוך שעל בית המשפט להימנע מפסיקת שכר טרחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה.
69. שיקולים אלו אינם בגדר רשימה סגורה ובבואו של בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית, רשאי הוא להביא בחשבון גם שיקולים נוספים אשר אינם מנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות. כך למשל מידת ההצלחה שלה זכה התובע המייצג בניהול ההליך עד שהושגה הפשרה, היא שיקול רלוונטי בפסיקת שיעור הגמול ושכר הטרחה [ראו: ע"א 7685/12 גרשט נ' תשובה, פס' 5 (נבו 13.4.2014); ע"א 471/15 אברהמי נ' סלקום בישראל בע"מ, פס' 3 (נבו 11.4.2016); ת"צ (מחוזי ת"א) 18665-02-20 ערמון נ' רוסולינג בע"מ, פס' 107 (נבו 1.5.2024)].
70. באופן ספציפי לדרך חישוב שכר הטרחה, נקבע בעניין רייכרט (בעמ' 689) כי כעיקרון יש להעדיף את שיטת האחוזים:
"סיכומם של דברים עד כה הוא שאנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן סעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן שבו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, כך קטן אחוז שכר הטרחה".
71. בעניין רייכרט נקבעו שלוש מדרגות, המהוות תקרה מקסימלית של שיעור האחוזים הראוי, ואותן יש לפסוק רק בנסיבות המצדיקות פסיקת סכום גבוה במיוחד: (1) עד 5 מיליון ש"ח – 25%; (2) בין 5 מיליון ש"ח ל-10 מיליון ש"ח – 20%; מעל 10 מיליון ש"ח – 15%. כפי שהובהר בעניין סופרגז, שיעורים אלו מתייחסים לסכום הגמול ושכר הטרחה יחד, והם מחושבים על בסיס "נטו", קרי בהסתמך על היקף הסעד שניתן בפועל לחברי הקבוצה (מבלי להתחשב בגמול ובשכר הטרחה עצמם).
72. בעניין סופרגז נקבע כי שיטת האחוזים רלוונטית במקרים שבהם נפסק סעד כספי או כאשר ניתן לכמת את הסעד שנפסק. כמו כן, צוין כי אף על פי ש"עקרון האחוזים" הוא שיטה מקובלת בהליכי תובענות ייצוגיות, בית המשפט אינו מחויב לפעול על פיה. כן הובהר כי ראוי על דרך הכלל לראות את המפתח שהוגדר בעניין רייכרט כ"תקרה מקסימלית", כאשר בכל מקרה ומקרה יש להתחשב באופן בו הסתיים ההליך (אם בפשרה ואם בפסק דין לטובת חברי הקבוצה), וככל שמדובר בפשרה בשלב שזו התגבשה, וכן תוך שקילת מכלול הנסיבות הרלוונטיות לעניין [ראו גם: רע"א 1394/24 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' זיס, פסק דינו של כב' השופט גרוסקופף (נבו 24.4.2025) (להלן: "עניין אופטיקה הלפרין")].
73. בעניין אופטיקה הלפרין (בפס' 34–35) עמד בית המשפט העליון על כך כי לצד העובדה שהמחוקק והפסיקה אמנם אינם שוללים את האפשרות לפיצוי על דרך תרומת מוצרים למטרות ראויות, ואולם מדובר בהסדרים נחותים שלהם נלווים חסרונות לא מבוטלים, ומשכך יש לבצע התאמה בגובה הגמול ושכר הטרחה הנפסקים בגין הסדרים מסוג זה. אמנם בעניין אופטיקה הלפרין נדונה תרומת מוצרים בדרך של חלוקת שוברים ולא חלוקת המוצרים באופן ישיר, אך העקרונות שנקבעו שם יפים גם לבחינת סכום הגמול ושכר הטרחה המומלצים על ידי הצדדים בענייננו.
74. בענייננו, כאמור, סכום התרומה עומד על סך של 1,400,000 ש"ח, הגמול המומלץ עומד על 20,000 ש"ח, ושכר הטרחה המומלץ עומד על 230,000 ש"ח. כאמור, כפי שנקבע בעניין אופטיקה הלפרין יש לבצע התאמה בגובה הגמול ושכר הטרחה הנפסקים בגין הסדרי תרומת מוצרים, שעה שבמקום של תרומות מוצרים יש להעריך את שווי רכיב התרומה כשווי העלות הכלכלית למשיבה.
75. בענייננו, שיעור הגמול ושכר הטרחה המומלצים עומד על שיעור של כ-17% מסך התרומה הצפויה. אף בהחלת מקדם של 75% על סכום הפיצוי לערך הנחזה של התרומה (מקדם שהוחל בנסיבות עניין אופטיקה הלפרין, פס' 36) הרי שסכום התרומה לצורך קביעת בסיס החישוב עומד על סך של 1,050,000 ש"ח, ובחישוב זה שיעור הגמול ושכר הטרחה המומלצים עומד על שיעור של כ-23%, העומד במדרגות שנקבעו בעניין רייכרט.
76. משכך, לאחר שעמדתי על כלל השיקולים המפורטים לעיל, לאחר שלקחתי בחשבון גם את השיקולים המוזכרים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות כמו גם הפסיקה בעניין רייכרט, סופרגז ואופטיקה הלפרין, ולאחר שעיינתי בעמדת הגורמים המקצועיים במדינה ותשובות הצדדים ביחס אליה, מצאתי בנסיבות העניין לאשר את המלצת הצדדים כפי שהובאה בהסדר הפשרה, שכן התרשמתי שזו סבירה בנסיבות העניין ועומדת בקווים המנחים המפורטים בהוראות סעיפים 22 ו-23 לחוק.
77. באשר למועדים שבהם ישולמו הגמול ושכר הטרחה, בנקודה זו מצאתי לקבל את עמדת הגורמים המקצועיים במדינה. לצד זאת, ומתוך ראיית הצורך ליתן תוקף ככל הניתן להסכמות הצדדים לעניין מועדי תשלום הגמול ושכר הטרחה, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 23(ד) לחוק כי המשיבה תישא ב-8 תשלומים חודשיים בסך 15,000 ש"ח כל אחד (בתוספת מע"מ) (באופן דומה לפס' 22 לבקשה לאישור הסדר פשרה). משמעות הדבר כי 52% משיעור שכר הטרחה ישולמו בהתאם להסכמת הצדדים. מועד התשלום הראשון יהא בתוך 30 ימים מהיום. בנוסף, 50% מהגמול למבקש ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
78. יתרת תשלום הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו ישולמו רק על פי החלטת בית המשפט המורה על כך, שתינתן לאחר שתוגש הודעה מטעם המשיבה בדבר השלמת מלוא התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה, בצירוף תצהיר מטעם הגורם המוסמך מטעמה וכן כל מסמך רלוונטי דרוש.
המחצית השניה של האגרה
79. סוגית תשלום האגרה והאפשרות ליתן פטור למשיבה מתשלום מחציתה השניה מקום שמאושר הסדר פשרה מעוגנת בתקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"). על פי התקנה מקום שבו מאושר הסדר פשרה – הכלל הוא כי על המשיב להשלים את תשלום המחצית השניה של האגרה, ולשפות את המבקש בגין סכום ששילם בעד המחצית הראשונה של האגרה. עם זאת, נקבע כי בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את המשיב מתשלום המחצית השניה של האגרה, כולה או חלקה.
80. לאחר עיון בטענות הצדדים, בנסיבות העניין מצאתי להעדיף את עמדת הגורמים המקצועיים במדינה בסוגיה זו. כידוע, סיום ההליך בהסדר פשרה לטובת חברי הקבוצה אינו טעם מיוחד המצדיק פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, ויש להקפיד הקפדה יתרה בדבר הטעמים המיוחדים אשר יוכרו כמצדיקים מתן פטור מאגרה, ועליהם להיות משמעותיים וכבדי משקל, אחרת יהפוך החריג לכלל, תכלית תקנות האגרות לא תקוים והקופה הציבורית תימצא חסרה [ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 61527-12-18 אימפורט אוף רקורד ישראל בע"מ נ' ממן-מסופי מטען וניטול בע"מ, פס' 63 (נבו 27.7.2025); ת"צ (מחוזי ת"א) 15731-09-19 ביטון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פס' 61 (נבו 25.7.2021)].
81. בנסיבות תיק זה שהתנהל במשך קרוב ל-6 שנים, התקיימו 2 דיוני קדם משפט וניתנו עשרות החלטות, סבורני כי קיים קושי לקבל את הטענה כי ההליך הסתיים בשלב "מוקדם" או שנחסכו משאבים שיפוטיים רבים, הגם שההליך הסתיים בהסדר פשרה ובטרם הוכרעה בקשת האישור. בנסיבות אלו, אין בכך די כדי לפטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, שכן הדבר אינו עולה כדי "טעם מיוחד" המצדיק פטור כאמור, ואינו עולה בקנה אחד עם הוראות תקנות האגרות ותכליתן.
82. משכך, הבקשה לפטור מהמחצית השניה של האגרה נדחית, ובהתאם להסכמת הצדדים המשיבה תישא בתשלום זה.
הגדרת הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה
83. מאשרת את הגדרת הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה: "כל מי שרכש מוצרי מאפה מתוצרת המשיבה, הנתונים באריזה, ומשקל מוצרי המאפה המצויים באריזה היה נמוך מהמשקל הנקי שצוין עליה, מיום 21.6.2013 ועד למועד מתן פסק דין זה".
סוף דבר
84. לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין (בכפוף לאמור לעיל בפס' 77–78).
85. רשימת העמותות כאמור בפס' 62 תוגש בתוך 30 ימים מהיום.
86. הצדדים יפרסמו הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים בעלי תפוצה יומית רחבה. המשיבה תישא בעלויות הפרסום. כמו כן המשיבה תפרסם באתר המרשתת שלה את נוסח ההודעה בדבר אישור הסדר הפשרה. גודל האותיות בפרסום ההודעה לא יפחת מ-2 מילמטרים. נוסח ההודעה יוגש לאישור בית המשפט בתוך 15 ימים מהיום. העתק מהפרסומים האמורים יוגש לתיק בית המשפט בתוך 7 ימים ממועד ביצוע הפרסום.
87. הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיפים 19(ה) ו-25(ז) לחוק תובענות ייצוגיות. כמו כן, יש לשלוח העתק מההודעה ליועצת המשפטית לממשלה בהתאם לתקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.
המזכירות תדוור העתק פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיקים.
תזפ 8.2.26.

ניתן היום, ג' שבט תשפ"ו, 21 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.